|
|
עמוד:11
11 פ ת ח ד ב ר אִמָּא אִמָּא שֶׁלִּי מְנַקָּה אֶת הַשֵּׁרוּתִים שֶׁל הַחוֹקֶרֶת הַדְּגוּלָה שֶׁמֶּחְקָרֶיהָעַל מִגְדָּר וּתְפִיסוֹת פְּסִיכוֹאָנָלִיטִיּוֹת פּוֹסְט-סְטְרוּקְטוּרָלִיסְטִיּוֹת הֵבִיאוּ אוֹתָהּ לַהֶשֵּׂג הַמַּדְהִים הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִתְקַבְּלָה כִּפְרוֹפֵסוֹר מִן הַמִּנְיָן עוֹד הַצְלָחָה פֵמִינִיסְטִית בְּצַמֶּרֶת הָאָקָדֶמְיָה . המשפט הפותח של השיר מוטח כמו סטירת לחי : "אימא שלי מנקה את השירותים" . המשפט מתפצל לשני קטבים שיש ביניהם מתח עז : "אימא שלי" לעומת "מנקה את השירותים" . הישירות של האמירה מתפקדת כניכוס מחדש ( re - claiming ) , ובכך גואלת את הבושה הכרוכה בעיסוקה של האם ומערערת על הבזות המיוחסת לה . דרך זו מאפשרת למשורר לחשוף את צביעותה של המעסיקה, שמצד אחד מקדישה את חייה האקדמיים לשוויון 3 בשיחה מגדרי, ומצד אחר משמרת את עוזרת הבית שלה במצבה המוכפף . 3 גם המאבק הפמיניסטי הישראלי התמקד בצורכיהן של נשים מהמעמד הבינוני הגבוה . הנרייט דהאן-כלב, בדיונה על מוכפפותן של נשים מזרחיות, ניסחה את מאבקן של הפמיניסטיות ההגמוניות, על פי רוב אשכנזיות : ''בעודן נאבקות נגד פיקוח על הילודה וסוגיית ההפלות, וחוגגות את גופן ומיניותן, דורשות ייצוג פוליטי וייצוג בדירקטוריונים, נאבקות על שוויון בצבא ועל הזכות להתפלל ברחבת הכותל לצד גברים, הנשים המזרחיות היו משוקעות בבעיות חירום של קיום חומרי, בבעיות של עוני, אבטלה, חינוך בסיסי לילדיהן, פיתוח עצמי והשלמת השכלת יסוד ומאבק על שכר יסוד" ( דהאן-כלב, 2006 ) .
|
|