|
|
עמוד:11
פרק ר אשו ן : ר ' י ו ס ף ח י ון — ק ורו ת חיי ו וי צ י ר תו [ 11 ] יוסף חיון בפירושו לספר זה — הפירוש לירמיהו . כמו שנראה עוד להלן, כתב היד לפירוש לירמיהו חסר את שתי הנבואות הראשונות שלו, 6 ומתחיל רק בפרק ב פסוק כט . בהערה בכתב ידו 7 הפנה חיון את הקורא לפרשנות שכתב לנבואות אלו ב'פירוש ההפטרות' שלו, ובלשונו : 'נבואה זו עד "ויאמר יי' אלי" ( ירמיהו ג, ו ) היא תוכחה גם כן, יוכיח בה הנביא אנשי דורו על הרעות שהיו עושים . ושאר ההפטרות כבר פירשתי בפירוש ההפטרות' . המקור השני שבו ציין ר' יוסף חיון חיבור זה, הוא הקדמתו לפירוש לתהילים . בסיום הקדמתו הסביר חיון מדוע החליט להקדים לבאר את ספר תהילים קודם שיפרש את ספר יחזקאל : 8 ועם שהיתה כוונתי להשלים ראשונה פירוש הנביאים כלם, כמו שפירשתי ראשונה ההפטרות כלן וספרי ישעיהו וירמיהו, שקטה הסכמתי להפיק רצון אוהבי ורעי, אשר לחשקם לדעת להבין דברי הספר הזה, פייסוני לפרשו בראשונה, ולמלאת רצונם חפצתי ובטלתי רצוני מפני רצונם . 9 מדבריו עולה כי כשניגש לכתוב את פירושו לתהילים, היה זה לאחר שכבר יצאו תחת ידיו שלושה חיבורים : הפירוש להפטרות והפירושים לספרים ישעיהו וירמיהו . ר' יוסף חיון גם מציין שפירושו להפטרות הוא חיבורו הראשון . עדות נוספת המלמדת על קיומו של פירוש ר' יוסף חיון להפטרות, הם דברים שכתב אחד מצאצאיו, ר' אברהם ב"ר שלמה חיון, בהקדמה לפירוש ר' יוסף חיון לפרקי אבות ( 'מילי דאבות' ) , שבה מנה את שבחיו של זקנו . בין הדברים שאותם ציין, היה תיאור התפשטות פירושיו על התורה והנביאים, ואת פירושו להפטרות : 'וגם היום האירוּ ברקיו . . . ספיריו פירושיו . . . התורה וההפטרות והנביאים האחרונים' . מקור נוסף המזכיר את פירוש ר' יוסף חיון להפטרות, מצאנו בדברים שכתב בשנת תקכ"ד ( 1764 ) באמסטרדם, המוציא לאור את הספר 'לקוטי מן' על ההפטרות — ליקוט ביאוריו של ר' משה אלשיך להפטרות . בהקדמתו כתב המלקט שמאחר שאלשיך לא 6 נבואה ראשונה ( א, א — ב, ג ) : הפטרה לפרשת שמות ולשבת ראשונה של 'תלתא דפורענות' ( למנהג הספרדים ) ; ונבואה שנייה ( ב, ד - כח ) : הפטרת פרשת מסעי . 7 להלן עמ' 133 נעסוק בשאלה אם כתב היד הוא אוטוגרף או מועתק, ומדוע לא נכתב הפירוש לשתי הנבואות הראשונות . 8 מדברים שכתב בהקדמתו לפירושו ליחזקאל נראה שסובר שישנה חובת הקפדה לבאר את הספרים על פי סדרם : 'זחלתי ואירא אחרי השלמי ספר ירמיהו לפרש אותו קודם שאפרש ספר תרי עשר שלא לשנות הסדר בדברים הקדושים כפי שצוה יתברך "מלאתך ודמעך לא תאחר" ( שמות כב, כח ) ופירשו ז"ל ( תרומות ג, ו ) לא תשנה הסדר' . נראה שאין זו חובה הלכתית אלא אסמכתה מליצית לדרך המומלצת . 9 חיון, תהילים, עמ' 36 .
|
|