|
|
עמוד:13
13 אָנוִכִי ( תואר ) : מי שמבקש את תועלתו, הנאתו ורווחתו האישית או מתרכז בהן בלי להתחשב באחרים אהבה עצמית היא רעיון שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להתחבר אליו — בתנאי שלפני כן כבר עשינו את מה שהיינו חייבים לעשות למען אחרים . הבעיה היא שאחרי שעשינו את זה, בדרך כלל כבר לא נשארו לנו מספיק זמן או אנרגיה לעצמנו . לעתים קרובות, אנחנו כל כך ממהרים לדאוג לצרכיהם של אחרים, שאנחנו שוכחים שיש לזה מחיר, והמחיר הזה הוא אנחנו . חשוב להבין שהתנהגות כזאת באה על חשבון דאגתנו לצרכים שלנו עצמנו . כאן בדיוק הצבת גבולות נעשית כל כך חשובה . גבולות הם הפן המעשי של אהבה עצמית . אף אחד לא רוצה לדבר על כך, מפני שזה מתנגש עם הנרטיב שלפיו כדי להיות בני אדם טובים, אנחנו צריכים להציב את צרכי הזולת לפני הצרכים שלנו, ואם נציב את הצרכים של עצמנו במקום הראשון, אנחנו ניחשב לאנוכיים . אהבה עצמית פירושה לומר, "אני מתכוונת לאהוב את עצמי, זה התפקיד שלי ולא של אף אחד אחר" . הצבת גבולות פירושה לומר, "אני מתכוון לדאוג בעצמי לדברים שאני צריך ואני לא מצפה שאחרים יעשו את זה במקומי" . אם זאת אנוכיות, קראו לי אנוכית . בין אם התפיסה הזאת שנויה במחלוקת ובין אם לאו, אני מאמינה שכדי לאהוב את עצמך, הכרחי להיות אנוכי . אהבה עצמית דורשת מאיתנו לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלנו ולהציב את עצמנו במקום הראשון . בחברה המודרנית למילה "אנוכיות" נלווית סטיגמה מפני שמקשרים אותה להתעלמות מצרכי הזולת, אולם כאשר אנחנו מתחשבים באחרים יותר מאשר בעצמנו, התוצאה המצערת היא
|
|