|
|
עמוד:13
13 בגיל עשרים ואחת עזבתי את יפן כדי למצוא את דרכי בעולם הגדול, הרחב . בהיותי כדורגלן מקצועי, שמונה השנים שבהן שיחקתי בליגות הבכירות של איטליה ואנגליה היו החשובות ביותר בקריירה הספורטיבית שלי . כאדם, החוויה של חיים בחו"ל לימדה אותי כיצד יציאה מאזור הנוחות יכולה באמת לפקוח את עינינו ולפתוח לנו את הראש . באותן שנים התאמצתי מאוד ללמוד איטלקית, ואחר כך אנגלית . ככל שלמדתי יותר, כך גיליתי כיצד השפה מציעה חלון לתרבויות אחרות, ויכולה להוות פתח לחברויות לכל החיים . עם פרישתי מכדורגל, אחרי מונדיאל ,2006 ביליתי כמה שנים בנסיעות ברחבי העולם, ופגשתי אנשים מכל הסוגים . בכל מקום שאליו הגעתי, אנשים סיפרו לי שהם מתעניינים ביפן . הם שאלו אותי כל מיני שאלות, שעל רבות מהן לא יכולתי לענות . אז הבנתי, שלמרות שאני יפני, לתרבות שלי יש עומק ועושר שעדיין לא למדתי להעריך באמת . רציתי להבין מה קַסם כל כך לאנשים בכל העולם, והחלטתי לחזור ליפן ולגלות זאת בעצמי . השאלה שליוותה אותי היתה "מהי תרבות ? " — תרבות האוכל, תרבות האופנה, התרבות היפנית . . . רציתי להבין את הרעיון הזה לעומק . כשאנשים משתמשים במונח "תרבות"
|
|