|
|
עמוד:11
| 11הקדמה גם לא הושגה בה הכרעה . בניגוד למלחמת ששת הימים, לצד הערבי היתה יכולת להמשיך בלחימה גם אחרי שהושגה הפסקת אש, כפי שהראו מלחמות ההתשה בסיני ובמובלעת בגולן . קולות בצבא שכפרו בנרטיב "הניצחון הגדול ביותר", כמו יעקב חסדאי או, מאוחר יותר, עמנואל ולד, נדחקו ממנו . הביקורת עליו, במידה שנשמעה, היתה מינורית ומאופקת . המלחמה השאירה כ- 2,700 משפחות שכולות, אלפי פצועים שחלקם ממשיכים לשאת את נכותם, כמה מאות, שעם הזמן הפכו לאלפים, של מוכי הלם קרב קליני ועשרות אלפי לוחמים ומפקדים שקרוב לחמישים שנה אחריה עדיין נושאים עמם צלקות, שאלות, חוויות ורגשי אשמה שטורדים את מנוחתם ומשפיעים על חייהם . תוצאות אלה מאפיינות כל מלחמה ואינן מיוחדות למלחמת יום הכיפורים . ברמה האישית, הן מלוות, בדרגות עוצמה שונות, את מהלך חייו של כל מי שהשתתף בלחימה, לא רק במלחמות כוללות אלא גם בתקריות בין מלחמות ובאירועי טרור, אבל כל אלה עדיין לא משדרגים מלחמה מטראומה 9 אישית ללאומית . האמירה שנפוצה אחרי המלחמה מפי לא מעט לוחמים שאמרו כי עכשיו הם מתחילים להבין את השואה, או את מי שעבר אותה וניצל, מעידה על בורות בהבנת השואה, ולא על החוויות הטראומטיות שעברו . טראומות לאומיות בתולדות ישראל היו מלחמות החורבן בתקופה העתיקה, הפוגרומים שליוו את מסע הצלב הראשון והמגפה השחורה בימי הביניים, גזרות ת"ח ות"ט בראשית העת החדשה, הפוגרומים במזרח אירופה בעקבות מלחמת העולם הראשונה ומעל כולם, השואה במאה העשרים . עם כל הכבוד, מלחמת יום הכיפורים רחוקה מרחק רב מן הקטגוריה הזאת . הטראומה הלאומית כביכול היתה מניפולציה עיתונאית, טלוויזיונית, קולנועית וספרותית, שנוצרה מהיסטריה ושיקפה אותה . מדינת ישראל ידעה בתולדותיה הקצרות מלחמות קשות, ומלחמת יום הכיפורים לא היתה הקשה והעקובה מדם שבהן . בעוצמת הלחימה ובמספר האבדות ליום לחימה, מלחמת ששת הימים המפוארת לא היתה רחוקה ממנה, והיא כלל אינה בת השוואה למלחמת העצמאות . מלחמת יום הכיפורים ודאי לא היתה "מלחמת ברירה" . מלחמה שהאויב יזם היא מלחמת מגן ואינה יכולה מעצם טבעה להיות מלחמת ברירה . הטענות כאילו היא היתה כזו נגועות בלא מעט מניעים נסתרים, החל בהתחשבנות עם שר הביטחון משה דיין על האופן שבו הגיע לתפקידו ערב מלחמת ששת הימים, וכלה 9 עדנה לומסקי-פדר, כאילו לא הייתה מלחמה : תפיסת המלחמה בסיפורי חיים של גברים ישראלים, מאגנס, ירושלים 1998 .
|
|