|
|
עמוד:13
| 13 דוית — תרות יצירתי לחידכות ל—לויות בעלי החברה שלי פדרמן, מנכ"ל החברה ושני סמנכ"לים מהקבוצה- האם . "מה הניסיון שיש לך ? " עניתי : "הייתי בצבא, סיימתי לימודי תואר ראשון ושני, ואני כלכלן בבנק ישראל . " "ובעסקים ? " "בעסקים — טרם . " בתום השיחה נשאלתי אם יש לי שאלות . שאלתי מה כולל התפקיד, וקיבלתי הסבר כללי מאוד על החברה ששלטה בשוק הסוכר בארץ אך עסקה גם במכירה של מוצרי טבע וקטניות . המכירות התבצעו דרך שלושה סניפים : תל אביב, חיפה וירושלים — סניף שנפתח לאחרונה . "אוקיי," אמרתי, "ואחרי שנה-שנתיים ? מה קורה אז ומהן אפשרויות הקידום ? " ראיתי שהאנשים בחדר מביטים בי בתימהון — מועמד שעדיין לא התקבל לתפקיד הנוכחי, וכבר מברר איתם לגבי התפקיד הבא ? הם מלמלו משהו אך החליטו לתת לי את התפקיד . התברר שהמצב בסניף ירושלים היה על סף קריסה כלכלית . לימים סיפרו לי שאף שהיו מודאגים מחוסר הניסיון העסקי שלי, אמר אחד מהם : "אתם יודעים מה ? האיש היה מ"פ בצנחנים . מה שאנחנו צריכים עכשיו זה מישהו שקודם כול יעשה סדר וישתלט על העניינים, ואחר כך נראה מה הלאה . " הדילמה במעבר מבנק ישראל לסוגת בקרב חבריי בבנק נתפס המעבר שלי כבלתי שפוי, כי מי מוותר על תפקיד כה מכובד ויוקרתי עם תנאים מצוינים, ועובר לנהל סניף מכירות של חברת מזון ? ! ומדוע בכלל לעבור מהסקטור הציבורי הבטוח והנוח לסקטור הפרטי שאינו יציב, ושדבר בו אינו מובטח ? אבל אני ראיתי בכך הזדמנות להשתלב בשוק העסקי, וללמוד הכול לעומק ומלמטה . הבנתי גם שאם לא אעשה את הצעד הזה כעת, הרי
|
|