|
|
עמוד:9
9 מבוא 11 10 ר' יהודה מאיר שפירא מלובלין,כמי שנסמך בידי גדולי החכמים בדורו, כגון ר' מאיר אריק, 293 - 289 . Halakhic Problems , vol . V, Southfield, MI : Targum Press, 2005, pp ) , זאת בצד עשרות אזכורים משניים של כתבי מהרש"ם בספריו . הנושא שבעקבותיו זכה מהרש"ם לאזכורים הרבים ביותר בספרות המחקרית נוגע להערתו על דבר האפשרות של ביטול גט לאחר מסירתו לשליח, פעולה שעשויה להוביל להפקעת הקידושין מלכתחילה, ובכך להיתר ממזרים למפרע . ראו שו"ת מהרש"ם, חלק א, ירושלים תשל"ד, סימן ט : "ולא אכחד כי אם היה כת"ר מתייעץ עמי, טרם שעשו מעשה גירושין של בעל הראשון, הייתי ממציא עצה ותושיה להלכה ולא למעשה ע"פ דברי התוס' גיטין ( לג ע"א ) ד"ה ואפקעינהו וכו'" . חידוש זה הוביל לדיונים ערים בקרב חוקרים ומנהיגים תורניים באשר לשאלה האם מהרש"ם מייצג אב-טיפוס של מנהיג הלכתי - חברתי מסוג מיוחד . ראו לדוגמה : 4 11, Louis I . Rabinowitz, “The New Trend in Halakha”, Tradition pp . 5 - 15 ; Yitzchak D . Gilat, “The Halakha and its Relationship to Social Reality”, , ) 1971 ( Tradition 13 - 14 ( 1973 ) , pp . 68 - 87 ; Aaron Rakeffet - Rothkoff, “Annulment of Marriage within the Context of Cancellation of the Get”, Tradition 15, 1 - 2 ( 1975 ) , pp . 173 - 185 ; Avishalom Westreich, “The ‘Gatekeepers’ of Jewish Family Law : Marriage Annulment as a Testcase”, Journal of Law and Religion 27, 2 ( 2011 - 2012 ) , pp . 329 - 357 . על מהרש"ם נכתבו כמה וכמה יצירות הגיוגרפיות, וביניהן יש למנות את משה חיים אפרים בלוך, מהרש"ם : הפוסק האחרון, ניו יורק תשט"ו ( בלוך, אישיות קונטרוברסלית ובעל ניסיון מוכח בהמצאות היסטוריות יש מאין, כדוגמת ספרו "דובב שפתי ישנים", ניו יורק תשי"ט - תשכ"א, ואחרים, הגדיר את עצמו בראש הספר "תלמידו האחרון" ) . עוד על אודות מהרש"ם ראו מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה ( להלן : וונדר ) , ח"ה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 14 – 38 . למילים קצרות עליו מאת רמ"פ ראו "קהילת סקאהל" ( לעיל, הערה 4 ) , עמ' 17 . בשו"ת בית מרדכי א, פו, רמ"פ כותב עליו : "ודודי ז"ל, חד בדורותינו, בהוראת להלכה למעשה" . בריאיון עם ש' קורא תיאר רמ"פ את מהרש"ם כך : "בעל תפיסה עילויית, כושר דימוי, זכרון והבנה חוברו יחד אצלו . . . ובחידושיו מעיין נובע ונהר גובר והולך" . ראו ש' קורא, "עיטורי ספרים וסופרים : בית מרדכי", הצֹפה 1971 / 5 / 14 , עמ' 4 . הערכות על אודותיו כתב ידידו של רמ"פ, הרב משה לייטר . ראו : Moses Leiter, “The Meharsham ( Shalom Mordecai Shvadron ) ,” in : Leo Jung ( ed . ) , Sages and Saints , Hoboken, NJ : Ktav Publishing House, pp . 65 - 77 1987, . במאמר האחרון שכתב לייטר בעברית על אודותיו הפנה למאמרים קודמים שסקרו את אישיותו . ראו משה לייטר, "הממלא מקומו של השו"מ ( = השואל ומשיב, י"ה ) בהוראה — מהרש"ם", הדרום לב ( תשל"א ) , עמ' 177 – 191 . 10 1855 – 1925 , מגדולי רבני גליציה וחשוביה ( רבה של טרנוב ; Tarnów בפולנית ) . מחבר תורני, ומוכר ברבים כאחד מגדולי דורו . על אודותיו ראו אצל וונדר, ח"א, ירושלים תשל"ח, עמ' 313 – 321 . בבית מרדכי א, לב, רמ"פ מכנה אותו "מו"ר הגאון" . בריאיון עם ש' קורא ( ראו בהערה הקודמת ) תיאר אותו רמ"פ כ"רבי המובהק", ופירט את שיטתו הפדגוגית . 11 1887 – 1933 , מראשי יהדות פולין, חבר בסיים הפולני, רבן של פיוטרקוב ( בפולנית : Piotrków Trybunalski ) ולובלין ( בפולנית : Lublin ) , מייסד ישיבת חכמי לובלין ואבי רעיון הדף היומי . הרב שפירא היה בן-דודה של הרבנית בלה פוגלמן . על אודותיו ראו סדרת ספרים בעלות אופי הגיוגרפי מפרי עטו של דוד אברהם מנדלבוים ( ישיבת חכמי לובלין : הישיבה ומיסדה — מהר"ם שפירא, ירושלים תשנ"ד [ שני כרכים ] , ראו כרך שני עמ' קד למובאה מאת רמ"פ ; האור המאיר : מסכת חייו ופעליו של רבי מאיר שפירא מלובלין, בני ברק תשס"ז ; גבורי החי"ל : ישיבת חכמי לובלין בתקופת השואה, בני
|
|