|
|
עמוד:11
ראש דבר 11 בשירה הדתית הלאומית החדשה, שיש בה פתיחות לנימות נאו-חסידיות ולפילוסופיה מהמזרח . אני חושב שניתוח זה מלמד גם על השינויים החברתיים הנורמטיביים שחלו במחנה הציוני הדתי במהלך שלושים השנים האחרונות . הפרק החמישי עוסק באופני התיאור של הציונות הדתית בספרות של דתל"שים ובלתי מזוהים . בפרק זה אני מנתח רומנים העונים לשני קריטריונים : יצירות של סופרים שנולדו החל מראשית שנות השבעים, ורומנים המתייחסים לחברה הציונית הדתית ( אני מכנה אותם "רומנים רפלקטיביים" ) . היצירתיות הספרותית, שיש בה ביקורות קשות על החברה הדתית הלאומית, מציירת פרופיל מעניין של חברה זו . בשער השלישי פרק אחד בלבד, השישי, והוא מוקדש למבט פנורמי על השיח האסתטי בציונות הדתית, מעלה בעיות ומציג תהליכים בתחום זה . בשער זה יש גם משום חשבון הנפש על ההישגים והיעדים שלא הושגו . כאמור בחיבור זה אני מבקש להראות שהאסתטיקה, החברה והאידאולוגיה בציונות הדתית הולכות שלובות זו בזו . תהליכים המתרחשים בהגות האסתטית מקבילים לתהליכים חברתיים ופוליטיים, החל מתקופת הייסוד של התנועה הציונית הדתית ועד לעידן הפוסט-מודרני . ואפשר שהם לא רק מקבילים, אלא גם מכוננים ויוצרים .
|
|