|
|
עמוד:יד
יוליה רובנוביץ' : שקיעת הגיבורים יד במאמר מוסגר אציין כי הייצוג השלילי של גושתאספ ב'ספר המלכים' ובמסורת האפית האיראנית באופן כללי תמוה למדי לאור תפקידו המכריע כמעין קונסטנטינוס של הדת הזורואסטרית . הוא מוצג באופן חיובי ביותר הן בספרות הפרסית האמצעית של התקופה הסאסאנית והן בספרות הזורואסטרית המאוחרת, דוגמת הפואמה הדתית האפית 'ספר זרתושטרא' ( 'זַראדֻשְת-נאמה' ) מן המאה השלוש עשרה . הסיבות ההיסטוריות לטרנספורמציה זו טרם הובהרו ; משערים שהיא התרחשה כתוצאה ממיזוג מלאכותי משהו של שני הענפים השונים של המסורת האיראנית : מצד אחד המסורת הסאסאנית ההיסטורית, ומצד אחר מחזור האגדות הסיסתאני המבליט ביתר שאת את תולדות השושלת המקומית של בית רוסתם . בין כך ובין כך, ב'הגדת הקרב בין אספנדיאר לרוסתם' של פירדוסי מתקיימים שני הענפים הללו בכפיפה אחת ובצורה אורגאנית : בזכות כישרונו הפואטי, יצק המשורר מחומרים מגוונים ומנוגדים גרסה עקיבה, חפה מסתירות ורוויה בדילמות מוסריות, המשתלבת באופן טבעי במארג הרעיוני של יצירתו . ובחזרה לעלילת הפואמה . לאחר מות הנסיך האומלל, ימיו של רוסתם ספורים, שכן לפי הנגזר בשמיים : 'אֲשֶׁר יִשְׁפֹּךְאֶת דְּמֵי אִסְפַנְדְיָר, / יִהְיֶה גַּם הוּא חִישׁטֶרֶף לַגּוֹרָל ; / / חַיָּיו יִהְיוּ 27 אכן, אחרי שרוסתם מקיים את שַׁרְשֶׁרֶת מְצוּקוֹת, / וּכְבוֹא עִתּוֹ, קְשֵׁה יוֹם יָבוֹא אֶל קֶבֶר' . ההבטחה שנתן לאספנדיאר ומחנך את הנסיך בַּהְמַן, הוא נופל קורבן למזימת שַגאד, אחיו 28 למחצה, ומוצא את מותו יחד עם רַכְש, סוסו הנאמן, בבור זרוע חרבות וכידונים ( טו ג ) . בהסתלק גיבור החיל, בַּהְמַן כפוי הטובה, היורש את כס סבו גושתאספ, קם על שושלת בית סיסתאן ומחסל אותה כליל כנקמת דם על מות אביו אספנדיאר . 'הגדת הקרב בין אספנדיאר לרוסתם' היא פסגת האתוס ההרואי של 'ספר המלכים' כולו, אך גם נקודת הפירוק של אתוס זה אל עבר אפיזודות בעלות אופי ( פסבדו- ) היסטורי, המכילות הדים קלושים בלבד לתהילת העבר האיראני האגדי האבוד . לא בכדי המסורת העממית האיראנית הענפה, המעבדת בפרוזה במשך מאות שנים את סיפורי ה'שאה- נאמה' — תוך שינוי והרחבה — מתכחשת כמעט לחלוטין לחטיבות הסיפוריות של 'ספר המלכים' אשר מגוללות את קורות מלכי איראן לאחר שקיעת הגיבורים . אם נעלעל בגרסאות הפרוזאיות המסועפות המכונות 'מגילות' ( טוּמארים ) , אשר נועדו לביצוע בעל-פה על ידי מספרי ה'שאה-נאמה' המקצועיים והועלו על הכתב בעשורים האחרונים, נגלה כי המספרים פוסחים על עלילותיהם של הֻמאי ( יז ) , דאראב ( יח ) ודארא ( יט ) , שלושת המלכים בעלי 29 גם אין הם מעוניינים בהרפתקאותיו קווי דמיון עמומים עם שליטי השושלת האחימנית . ומסעותיו המרתקים של אלכסנדר מוקדון — הלא הוא אִסְכֵּנְדַר של המסורת האסלאמית — אשר עבר ניכוס תרבותי משמעותי והפך לשליט איראני לכל דבר באמצעות בניית אילן יוחסין 30 תולדות איראן הסאסאנית המשתרעות על אלפי בתי שיר, אף הן, אינן מהוות אבן איראני . שואבת לדמיון המספר העממי . אדרבא, בעוד שב'ספר המלכים' לאחר מות רוסתם הגבורה האגדית-מיתית דועכת ונעלמת, המסורת העממית מסרבת להשלים עם אובדנה . היא מחייה את דור הנפילים בדמות צאצאיו של רוסתם — בתו בּאנוּּ-גֻשַסְפּ, בניו ונכדיו — שלרובם אין זכר באפוס של פירדוסי . וכך, החל מסוף המאה האחת עשרה, הולך ומתהווה לו המחזור 27 שם, עמ' 399 , בתים 3860 — 3862 . 28 שם, עמ' 407 — 418 . 29 שם, עמ' 425 — 435 , 436 — 440 , 441 — 456 בהתאמה . 30 שם, עמ' 439 — 456 .
|
|