מבוא

עמוד:12

אחר — לב טולסטוי 12 ׀ השישים של המאה התשע עשרה, נכנס טולסטוי פחות או יותר׀ לתוך גבולות הקונצנזוס הציבורי והספרותי ברוסיה . שני הרומנים הגדולים והמפורסמים שלו, "מלחמה ושלום" ו"אנה קרנינה", זכו לקבלת פנים צוננת מצד ביקורת הספרות ברוסיה . בשנות השמונים, מאז התייצב טולסטוי לפני העולם בתור הוגה הדעות הפילוסופי-הרליגיוזי, בתור מטיף הדת, באה לו תהילה חדשה, אך טיב התהילה הזאת היה מיוחד במינו : היא נבעה לא רק מקומץ מעריציו אלא גם ואף בעיקר מאויביו הרבים, שהרי יש הטוענים שגם שנאה המונית היא סוג של תהילה . חוקרת בת זמננו כתבה : "אין ספק כי הכתבים הלא-אומנותיים של טולסטוי [ . . . ] נתפסים בידי הקורא כחשובים דווקא בזכות המוניטין של טולסטוי בתור אומן, המחבר המהולל של ' מ ל ח מ ה 2 האומנם ? אחת העובדות במוזאון ו ש ל ו ם ' ו' א נ ה ק ר נ י נ ה ' " . של טולסטוי ביסניה פוליאנה סיפרה לי על קבוצת תיירים יפנים שביקשו ממנה להודיע להם כשיגיעו למרחק של עשרים מטרים מהקבר של טולסטוי . היא הודיעה להם . מייד אחר כך כרעו חברי הקבוצה על ברכיהם, וכך עברו את שארית הדרך אל הקבר . אין ספק כי פעולת הסגידה הרליגיוזית הזאת הייתה מכוונת לא לטולסטוי המחבר המהולל של הרומנים המהוללים, אלא דווקא לטולסטוי המחבר של אותם כתבים לא-אומנותיים שבהם הביא לידי ביטוי את תורתו הרליגיוזית . איש-איש וטולסטוי שלו . כאשר יצירות ספרות קלסיות יוצאות לאור איש אינו יודע שהן כאלה, ולכן רבים מעיזים לבקר אותן . רק עם הזמן הביקורת והוויכוחים נעשים לא-רלוונטיים, ועל היצירות מתחילים לדבר ברוח של התלהבות אוטומטית . מי יתווכח היום עם הומרוס, עם דנטה או עם פלובר ויערער על טיב תהילתם ? הוויכוחים אינם מכוונים לטקסטים הספרותיים הקלסיים עצמם, אלא לדעות 2 Irina Paperno, “Kto Ya ? Chto Ya ? ” : Tolstoy v Svoikh Dnevnikakh, Pis’makh, Vospominaniyakh, Traktatakh, Moscow : Novoe Literaturnoe Obozrenie, 2018, p . 15

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא