|
|
עמוד:11
פתח דבר | 11 ורות אלמוג, שהתחילו לפרסם באמצע שנות השישים, ויהודית קציר שהחלה בכך בשלהי שנות השמונים, משקפות שני צירים בהתפתחות הנרטיב החניכתי של גיבורה כאמנית : בציר המאונך ( הכרונולוגי ) ההתפתחות מתבטאת ברציפות צמיחתה של עלילת "דיוקן האמנית", ובציר המאוזן ( הסינכרוני ) – בחינת קווי דמיון ומבני עומק המשותפים למסעי הגיבורות הנדונות – ההתפתחות מתבטאת בפוטנציה המשחררת של רעיונות המהפכה הפמיניסטית על מגוון דפוסי החניכה הנשית : מצד אחד גיבורות שנולדו ובגרו לתוכה ( אלמוג וקציר ) ומן הצד השני – גיבורות שנפקחו אל רעיונות השחרור, והן כבר באמצע החיים ( כהנא - כרמון ) . הנוסחה "לפרוץ דרך = לכתוב כמו גבר" רחשה בתודעתי כהוראת הפעלה במהלך שנות הכתיבה של הספר . הגילוי שגם יוצרות חשובות בספרות המערב ייחלו בדיוק לכך חיזקה בי את ההכרה שדיון בחניכה הנשית, כפי שאני מבינה אותו, ייאלץ לחצות גבולות ביותר ממובן אחד, מכיוון שמדובר בסוּגה שאינה נענית למפתח תיאורטי יחיד ; היא תובעת התבוננות קפדנית מבעד לזכוכית מגדלת . זו הסיבה לבחירתי בניתוח נרטולוגי צמוד - טקסט . שם מסתתרת הדרמה של המסע הנשי, ומשם גם אנסה להפיק את הטופוגרפיה האישיותית, התכונות המשותפות ל"אני" של הגיבורה היוצרת . סיפור החניכה הנשי הוא בפירוש אנדרוגני : אינו מהסס לשאוב מן הדגם הגברי – מה שמחייב לקרב עדשה לעיון התיאורטי שמִיסד את תבניתו ; ומנגד, באותה נשימה, מתמקד בתהליכים של גיבוש הזהות הנשית ביקום הפטריארכלי . מחויבותו הראשונה במעלה היא לחוויית הקיום הנשית . על כן סוּגה זו גם שוקדת לבדל את מסע הגיבורה ממקבילתו הגברית . היבט זה יביאנו לקרֵב את העדשה אל תשתיותיו הנשיות של רומן החניכה הנשי : הללו כוללות ארכיטיפים נשיים ופרדיגמות פסיכואנליטיות ( בעיקר מתחום האסכולה הפמיניסטית - יונגיאנית ) . תשתיות אלה יספקו בידינו מסגרת ייחוס למסע הגיבורה האמנית וכן לאינטרטקסטואליות של סיפורת נשית מודרנית . אשר על כן, סוגיית דיוננו, גם כשהיא ממוקדת בסיפורת נשים עברית, בשום פנים אינה בבחינת אי אוטרקי כחול - לבן . להפך, בתסמיניה הגלויים והסמויים היא מתגלה כנגזרת של בעיה אוניברסלית . כדי להמחיש ולבסס קביעה זו, עדשת העיון בשלושת שערי הספר מתגמשת : מ"זוּם - אִין" ( התמקדות צמודת - טקסט בתבניות החניכה שעיצבו הסופרות הישראליות מושא דיוני ) , ל"זוּם - אַאוּט" של הרחבת השקף, במטרה לבחון נקודות השקה בין הגיבורות העבריות ודגמי חניכתן לבין "שארותיהן" ברוח בספרות המערב : קייט שופן, דוריס לסינג,
|
|