|
|
עמוד:10
10 | ״דווקא רציתי לצאת מגדרי״ רבקה אלינב רונית מטלון שהושמעה ב - ,2013 כי תפוקת סיפורת הנשים הישראלית עד אז מסתכמת ב"מודל רומנטי של סופרת שהיא כולה רחם ובטן", שכתיבתה עוסקת "במשפחה, באהבה ולא בנושא הציבורי" ? ( לי, ,2013 עמ' 8 ) היש בסיס לטענה שעד ימי ההווה לא נתקלנו בדמות גיבורה שנאבקת, לא פעם כנגד הרוח, כדי להגשים את דחף היצירה שמקנן בה ? גיבורה שאם נוטלים ממנה את אופציית היצירה – חייה אינם חיים ? לא כך, לדעתי . העיון שנפרשׂלאורך הספר מבקש להפריך את השאלה : למה אין במצאי העט הנשי העברי אפילו סיפור חניכה אחד בתבנית "דיוקן האמן כאישה" ? מבחינה זו הוא בגדר קומה נוספת של הדיון בהבקעתן של גיבורות מזן האינטלקטואלית - יוצרת בספרי כי מרה מאד הדעת . המהלך הפרשני בשלושת שערי הספר הנוכחי מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי : היכן חוצה מסע זה את הנרטיב הגברי . לשם כך יהיה עלינו להתוודע אל תבניתו התיאורטית ואל תשובת - הנגד של ההגות הפמיניסטית בנוגע לחניכה הנשית . נבקש לברר מהן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה, ואילו אמצעים פואטיים נוקטות הסופרות כדי לייחד חניכת גיבורותיהן ; אם הגיבורות שהפציעו בסיפורת הנשים המוקדמת היו בגדר הבלחה חד - פעמית, או שהיו מקור השראה לדור הכותבות הבא ; אם אפשר לזהות תוואי של התפתחות פרוגרסיבית בתבנית הנשיות של הגיבורה האמנית – האוטונומיה הרוחנית, הכמיהה לדעת, הרגשת הייעוד – במעבר מדור אחד של יוצרות למשנהו . את התשובות לשאלות אלה ודומותיהן נבקש לחלץ מחקירתן של עלילות החניכה הנשית ברומנים של שלוש יוצרות : שורשי אוויר [ 1987 ] ; באהבה, נטליה [ 2005 ] ; אישה בגן [ 3102א ] לרות אלמוג ; למאטיס יש את השמש בבטן [ 1995 ] ; הנה אני מתחילה [ 2003 ] ליהודית קציר ; ליוויתי אותה בדרך לביתה [ 1991 ] לעמליה כהנא - כרמון . העובדה שיצירתן של אלמוג וכהנא - כרמון היא שדה חרוש מבחינת נפח הביקורת שהיא ספחה לא נסתרה ממני, והיא גם מוזכרת בספר . זה טפל לעיקר שהוא סיפורת נשים ישראלית מצד אחד ונרטיב החניכה של גיבורה אמנית מצד שני והמפגש ביניהם : היש בו ממש ? האם המפגש הזה הניב יבול יצירתי ? הידרשות חוזרת לרומנים נשיים ותיקים יש בה כדי להעיד על רלוונטיות העומדת מול שיני הזמן, בדיוק כפי שזה נכון בנוגע לקלסיקה באשר היא . בניגוד להיקף המדוד של סיפורת כהנא - כרמון, אלמוג היא סופרת פורה, והעניין שלה בנושא משתקף בנפח שיצירתה תופסת בספר . הספר מחולק לשלושה שערים – שער לכל יוצרת . כל אחת מהן מוצגת ב"כרטיס ביקור" בראש השער, וכאן אסתפק בהארה כללית . עמליה כהנא - כרמון
|
|