|
|
עמוד:9
פתח דבר | 9 חוזרת ופוסקת הסופרת רונית מטלון, זכרה לברכה, ש"הגיבורה הנשית הגדולה בספרות העברית במובן של רומן עיצוב" חייה הרוחניים – להבדיל מחיי האהבה שלה שנגמרים בחתונתה – גיבורה כזאת "עוד לא נכתבה" ( לי, 2013 ) . אין מנוס מלתהות לנוכח הקובלנה של רתוק – הכצעקתה ? האם לא נבטו בערוגות הצחיחות של העֵט הנשי שלנו ניצנים של נשיות מעוררת השראה בעצמאותה הרוחנית ? והאומנם כדברי פלדמן אין בנמצא רמז של חניכת אמנית בסיפורת הנשים העברית עד המפנה שמסמנת רות אלמוג ב - 1987 עם צאת הרומן שורשי אוויר ( הנדון בהרחבה בשער הראשון ) ? על כך יש לומר שלושה דברים . שניים מביניהם נוגעים לעובדות, והשלישי יוביל להצגת הספר : התכחשות לניצני הופעת גיבורה אמנית בסיפורת נשים עברית – דווקא א . משום שהיסטורית, הנשיות הפסיבית היא בגדר מציאות רווחת ואמפירית כמעט כמו עונות השנה, יש לי השָׂגה על הכללות גורפות כגון "אף לא דיוקן אמנית אחד", "עדיין לא נכתב", "עוד לא נכתבה" . במקרה דנן הן חוטאות בהתעלמות, שלא לומר בהתכחשות, להפצעתה של נשיות מהזן המקוּוֶה ברומנים של שתיים מאמהות סיפורת הנשים העברית – אלישבע ( ביחובסקי ) 2 בנחישות של גיבורותיהן המשוררות להתמרד נגד תכתיבי ולאה גולדברג . "האישה הטובה" של זמנן כדי להתקדש לחיי יצירה הן מגלמות, כפי שהראיתי בספרי כי מרה מאד הדעת, מקבילה נשית של הגיבור האינטלקטואל ברומן האמן הגברי . בפרפרזה על "אָכֵן דַּלָּה מְאֹד [ . . . ] / מִנְחַת בִּתֵּךְ" בשיר הידוע של רחל ( מילשטיין, ,1994 עמ' 156 ) , אני מחזיקה בדעה כי שָׁם ואף כאן זוהי דלות לכאורה . וכשמוסיפים את קדימותן של היצירות הנזכרות – ידובר על דלות מפוארת . עיצוב מפותח של הגיבורה המתגשמת כאמנית בדור הבא של יוצרות - רות ב . אלמוג ( ברומן שורשי אוויר ) ועמליה כהנא - כרמון ( ברומן ליוויתי אותה בדרך לביתה ) – הצלע הראשונה והשלישית במשולש היוצרות הנדונות בספר זה – מעצבות נרטיבים של חניכת הגיבורה כאמנית . יצירת נבואה המגשימה את עצמה במיעוט יחסי של רומָני חניכה של גיבורות ג . יוצרות בעֵט נשים בעברית – עשור אחרי הקביעה של פלדמן שצוטטה לעיל, היא עולה שנית בפסקנות מוקצנת עוד יותר . הייתכן, כטענתה של 2 הרומן סמטאות לאלישבע ביחובסקי ראה אור ב - 1929 ; הרומנים של לאה גולדברג התפרסמו בעשורים הבאים : מכתבים מנסיעה מדומה ב - 1937 ; והוא האור ב - 1946 .
|
|