|
|
עמוד:12
ס ק ס , ת ר ו פ ו ת ו ר ו ק נ ' ר ו ל 12 מכלל האוכלוסייה בישראל כ- 12 אחוזים, הצפי הוא כי עד 2030 יעלה שיעור המבוגרים ל- 14 אחוזים . יש לזכור כי ישראל היא מדינה צעירה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ואחוז המבוגרים בה נמוך יחסית, הודות לשיעור הילודה הגבוה . באירופה כ- 20 אחוזים מכלל האוכלוסייה הם מבוגרים, והצפי הוא שבשנת 2060 תהיה קבוצת הנשים בנות ה- 85 ומעלה הגדולה ביותר באוכלוסייה . עצמו לרגע את עיניכם וחשבו כיצד ייראה העולם כאשר הקבוצה הגדולה ביותר תהיה של נשים בנות 85 ? מה יהיו סדרי העדיפויות בעולם שכזה ? איך תיראה הכלכלה ? מי יעבוד ויפרנס ? מי יטפל במבוגרים ובחולים ? כשהצגתי את הנתונים הללו בפני תלמידי כיתה ב' בבית הספר של בתי, הפתיעו אותי הילדים בשאלה שכלל לא חשבתי עליה והיא — "בת כמה תהיי בשנת 2060 ? " פתאום הבנתי שגם אני, אם יתמזל מזלי, אהיה חלק מהקבוצה הגדולה ביותר באוכלוסייה, הקבוצה של בנות ה- 85 . עם נתונים כאלה נשאלת השאלה, מדוע בעצם נכתבו כל כך מעט ספרים בנושא הזקנה ? אחת הסיבות לכך טמונה במשפט המהדהד של חברת קוקה קולה : "העולם שייך לצעירים" . המשפט הזה מנציח את ההבניה החברתית בעולם הרואה בצעירים את קבוצת ההתייחסות המרכזית ומבטל במחי יד את החוויות, את הניסיון ואת הצרכים של אוכלוסיות אחרות . המונח "גילנות" ( אפליה על רקע של גיל ) משקף היטב את היחס המורכב בחברה כלפי אנשים מבוגרים, ועשוי להסביר את היעדרם של ספרים ייעודיים שמטרתם לעזור לאנשים להתמודד עם זקנתם ועם זקנת יקיריהם . מחקרים קובעים כי אנשים מייחסים לאנשים מבוגרים תכונות חיוביות כגון חוכמה, שיקול דעת ואפילו טוב לב וחמלה . אך מתברר כי אותם אנשים מייחסים לאנשים מבוגרים גם תכונות שליליות כמו אטיות וחוסר ישע, ואף רואים בהם עול חברתי, רק בשל גילם . למרות הייחוס של תכונות חיוביות לזקנה ולאנשים מבוגרים, ועל אף הידיעה הברורה שכולנו, מי בעתיד הקרוב ומי בעתיד הרחוק, נהיה זקנים אם יתמזל מזלנו, הערך החברתי-תרבותי המיוחס לנעורים גבוה הרבה יותר . המשפט "חמישים הוא הארבעים החדש" משקף באופן נחרץ את רצוננו להדוף מאיתנו את הזקנה ולהישאר "צעירים לנצח" . אבל הזקנה, כך מראה המציאות, פוגשת
|
|