|
|
עמוד:44
4445 / מערכת החינוך הסינית מצידה, בחרה בינתיים לא להצטרף למהפכת המחשוב בחינוך ולהמתין לראות את תוצאות ההשקעה הגדולה במחשוב, שנעשתה במערכת החינוך באנגליה ובארה"ב . הסתבר שזהירות זו השתלמה לסין . מתודת Computer Assisted ( C . A . I Instruction ) לא הצליחה . גם לנו כאן בישראל, יעצו שותפים מארה"ב בשנת 1990 לא לרכוש מחשבים "בקרוב נוכל לשלוח אליכם מכולות שלמות עם מחשבים, שאין להם שימוש בבתי הספר בארה"ב", אמרו לנו . באותן שנים ממשלת ישראל הלכה בעקבות ארה"ב והוציאה סכומים גדולים לצורך שילוב מחשוב בהוראה . למשל, בפרויקט "מחר 97 ", במסגרתו אלפי ילדים בישראל קבלו מחשב . גם כאן, גורלם של המחשבים היה שהם ניצבו בכתות כאבן שאין לה הופכין והסיבה היא, שלא גובשה מתודה לשילוב מחשבים בחינוך וכן לא היו מספיק לומדות שיכולות להצדיק את מבצע האספקה המסיבית של מחשבים לבתי-הספר . שוב אנחנו רואים עד כמה ראויה היא הגישה הזהירה והשמרנית, המלווה במחקר . כך בכל תחום, תפקיד המחקר האקדמי הוא לפלס את הדרך לעולם המעשי, לגבש את החוקים והכללים . סוף מעשה במחשבה תחילה . במציאות של היום, חלק ניכר מהמחקר החינוכי נעשה על מערכות פועלות בשדה החינוך . המתודה של הפעלת המערכות הללו, לא נקבעה על ידי אנשי המחקר, אלה גם לא הצליחו לנווט אותם מלבד להעיר הערות שוליים זניחות . מכאן, חשיבותו הגדולה של מחקר פדגוגי עצמאי, שינווט את כל שלבי שילוב המחשב בלמידה, החל מבחירת המסגרת, הגדרת המטרות, קביעת המתודה של הפעלת המחשב, שילוב עם אמצעי ההוראה האחרים, שיטת ההערכה והסקת מסקנות . בניית "מעבדה ללמידה מרחוק" במסגרת אקדמית, מאפשרת לחוקר לכוון מתודה, להשפיע על המרכיבים שלה ולשנות את המערכת בהתאם לתוצאות . היתרון של גישתנו היה, שהקדמנו והפעלנו מערכות ללמידה מרחוק, עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, עוד לפני שמערכת החינוך אולצה להכיר בצורך בכך .
|
אופיר, ברוך
|