ההיסטוריה של התפתחות שיטות הלמידה

עמוד:23

על משפחתם מפני חיות הפרא . הבנות נשארו באוהל ולמדו מאימן לסדר את האוהל, להכין אוכל ולטפל באחים הקטנים . הבנים הוכשרו להמשיך ולנהל את המשק והבנות למדו לטפל בבית . כדי שהתא המשפחתי יתפקד, גובשה המשפחה הפטריארכלית . בראשה עמד המבוגר במשפחה וכולם סרו למוצא פיו . החיים הקשים דרשו משמעת חזקה ושיטת החינוך כוונה לכך . הבן חיקה את מעשיו של אביו והבת חיקתה את התנהלותה של האם . המטרה העיקרית הייתה לפתח יכולת עמידה ושרידות בקשיים וביצוע מכלול התפקידים שיועדו לכל בן משפחה . בשיטת לימוד כזו הם למדו לציית לבעל הסמכות, לעבוד קשה ולעמוד בלחצים . מכאן אנחנו רואים ש"מערכת החינוך" באותה תקופה, בעצם נועדה לאפשר את המשך קיומה של המשפחה . בבוא העת, כשהקימו את משפחתם, הבנים המהווים כוח עבודה חיוני, נשארו במסגרת המשפחה ואילו הבנות, לאחר שנישאו, עברו להתגורר עם משפחתו של הבעל . האמונה של האדם והפילוסופיה על החיים, גויסו אף הם כדי לעמוד במשימה . הפילוסופיה המקובלת הייתה "הפילוסופיה המעגלית", המייתרת שאלת שאלות וגילוי סקרנות . הכול ידוע, הכול חזוי והכול חוזר על עצמו, אפילו המוות אינו סופי והוא תקף עד לתחיית המתים . השדה, אם נשרף, זה רק בגלל "חטאו" של בעל השדה ותפילה דתית יכולה למנוע גזרה זו . הכול תלוי בנו ובהתנהגותנו, הכול חוזר על עצמו וידוע מראש – הכול בשליטה וכל זאת במגמה לשרטט עולם ברור ומובן וכדי למנוע שאלות ודיונים תאורטיים, שאינם מסייעים למאבק ההישרדות . המשמעת, מבנה המשפחה והאמונה, סייעו לשמור על תפקודו של האדם כעובד אדמה . בשנת 1650 החל הגל הראשון, הוא עידן החקלאות לדעוך ואילו הגל השני שהוא עידן המהפכה התעשייתית, החל לצבור תאוצה . על מאפייניו הבולטים של גל זה נמנים הקמת בתי חרושת, ייצור בסרט נע על ידי פועלים, שעמדו ליד פסי הייצור וביצעו את אותה פעולה לעייפה שוב ושוב, כך במשך שעות רבות . כל זאת בהיעדר חוקי עבודה כפי שנהוג בימינו, הפועלים חויבו לעבוד 18 שעות ביממה בתנאים מחפירים . מציאות קשה זו תוארה על ידי צ'רלי צ׳פלין בסרטו "זמנים מודרניים" . האדם הפך לרובוט, חונך למלא את תפקידו בלא יכולת ערעור . מקורות הפרנסה, קרי המפעלים, נבנו בערים ונעשו למוקד משיכה של משפחות מהכפר אל העיר . מבנה המשפחה שונה אף הוא כדי להתאימו לצורכי התעשייה . המשפחה הרחבה שכללה את הסבים והסבתות צומצמה למשפחה גרעינית, הורים וילדיהם . הזקנים, שלא היו נחוצים ככוח עבודה הועברו לבתים שיועדו לאוכלוסייה זו – בתי אבות . עבור הילדים הוקמו בתי ספר בסמוך למפעלים, כדי שיוכלו לשהות קרוב להוריהם, שעבדו שעות מרובות כפועלים בבית החרושת . השיטות הפדגוגיות בבתי הספר נועדו אף הן למלא את צורכי התעשייה ודגלו בחינוך הילדים למען מטרה אחת – להיות פועלים ממושמעים . לכן הקפידו במערכת החינוך על מבנה היררכי ברור המתנהל במשמעת קפדנית, המחייבת תלבושת אחידה ואיסור מוחלט לערער כתב היתדות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא