|
|
עמוד:5
מחקר זה מוקדש לזכרם של אהובַי ויקירַי, הורַי אילה ודב גלזר ז " ל, וחמי וחמותי האהובים ויקה ודוד הרציג ז " ל, ששרדו את תופת השואה . רוחם, טוב ליבם, האמונה בטוב ליבו של הזולת, שמעולם לא כהתה בהם, אהבת האדם ששפעה מהם וחיוכם מאיר הפנים ליוו כל דף מעבודה זו . עוצמתם הייתה גדולה מהחיים, והיא הדוגמה והמופת של חיי .
|
|