|
|
עמוד:13
13 תלושות ומורדות בספרות הגברית בת התקופה . בספרות זו מופיעות באופן תדיר דמויות של ילדים – בנים . כך ביצירתם של פרץ , פייארברג , ברדיצ ' בסקי או נומברג . לעתים עוצבו דמויות הילדים במסגרת סיפור ילדים והתפרסמו בכתבי העת לילדים ונוער או בקבצי 9 תוך כדי כך שהן מהוות כלי דידקטי חינוכיהסיפורים לילדים , 10 פעמים אחרות תוארו דמויותלאידיאולוגיה ולהשקפת עולם . אלה כביטוי לזיכרון ילדות של המספר המבוגר , תוך פנייה לקהל 11 עם זאת במקרים רבים קיים טשטוש בין גבולותקוראים מבוגר . הז ' אנרים השונים , כמו ביקורתו של מנחם מנדל פייטלזון , מבקר בן הזמן , על דמויות בסיפורי הילדים : " האם ילדים פה לפנינו או רק בנים קטנים בשנים של העם הזה ] . . . [ ? ! האם זהו ילד , ] . . . [ או זהו רק 12 כמה מן הכותביםמיניאטורה של אותם ' הגדולים ' שלנו ] . . . [ ? ! " . שפרסמו בו – בזמן בשתי הבמות הספרותיות — לילדים ולמבוגרים ) כמו למשל : פרץ , ברדיצ ' בסקי , ש . בן – ציון או נומברג ( — ביטאו אפוא אותה השקפת עולם בשני הז ' אנרים השונים , ועיצבו את דמויות הילדים באמצעות קונפליקטים ידועים באקלים התרבותי היהודי בן התקופה . אף הסופרות בנות הזמן בחרו להעמיד פיגורה ספרותית זו , אלא שבאופן יוצא דופן לספרות העברית בת התקופה שהעמידה דמויות של ילדים – בנים , העמידו הסופרות כמה דמויות של ילדות – בנות . דמות הילדה גילמה נושא המשותף לסופרות ולמשוררות בחברות הפטריארכליות השונות — ההדרה מהתרבות הקנונית . הנושא שהופיע בכתיבתן של המשכילות העבריות במחצית השנייה של המאה ה – 19 בהביען מחאה על הדרתן מ " ארון הספרים " היהודי , 13 כמו גם אצל הסופרותמהשפה העברית ומהרפובליקה הספרותית , האנגליות במאה ה – 19 שהביעו מחאה על הדרתן מהלטינית 14 הופיע אצל סופרות התחייה במעטה של סיפור ילדיםוהיוונית , תמים . הסופרות העמידו מחאה פמיניסטית גלויה וחריפה אשר אותה לא העזו לגלם בדמות בדיונית של אישה בוגרת , כפי שכבר
|
|