1 מבוא ורקע תיאורטי

עמוד:13

13 שומעים שחור לסטטיסטיקה 2012 ) . חרף הפסיקה העקרונית של הרב הספרדי הראשי לישראל עובדיה יוסף משנת ,1974 ולפיה "הפלאשים הם בני ישראל האבודים" ( שגם הרב האשכנזי הראשי קיבל ) , פסיקה שאפשרה את הבאתם ארצה במסגרת חוק השבות, סירבה הרבנות להכיר בהם כיהודים בעניינים של מעמד משפחתי, והם נדרשו תחילה לעבור גיור לחומרה שכלל הטפת דם הברית, טבילה וקבלת עול מצוות ( ענתבי – ימיני 2003 ) . דרישה זו הביאה להפגנות מחאה ולשביתת שבת של יוצא אתיופיה מול משכן הרבנות הראשית בירושלים . בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה ויתרה הרבנות על הדרישה להטפת דם הברית והעבירה את הטיפול בדיני אישות של הקהילה לרב יוסף הדנה, שנחשב ליברלי ומקורב לקהילה . אם כן עד לא מזמן טיפל רב אחד ויחיד בדיני האישות של קהילה המונה יותר מ – 120 אלף בני אדם ( וואלה , 6 בפברואר 2006 ) . בשנת 1996 התפרסם תחקיר עיתונאי שחשף כי בנק הדם משמיד תרומות דם של יהודי אתיופיה, משום שהם מוגדרים "קבוצת סיכון" - קבוצה עם אחוזים גבוהים של נשאי איידס ומחלות זיהומיות אחרות . בסוף ינואר של אותה שנה ארגנה הקהילה הפגנה סוערת בהשתתפות של כ- 10,000 חברים, ובמהלכה נפצעו 61 איש . חוקרים אחדים רואים בהפגנה הזאת ( שזכתה לכותרות בעיתונות בסגנון "האנתיפאדה האתיופית" ) אירוע מכונן בהיסטוריה של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית שהוביל גם להתפתחות דפוסי מחאה ( 1999 Seeman ) , ובין השאר להזדהות עם תרבות שחורה 4 ( קימרלינג 1998 ; 2004 Ben - Eliezer ) . 4 . בהקשר זה ראוי להזכיר גם את ההפגנות הסוערות שארגנו יוצאי אתיופיה בעת כתיבת שורות אלו, בסוף אפריל ובראשית מאי ,2015 אשר העלו על סדר היום תחושות קשות של יחס מפלה בקרב בני הקהילה והביאו בין השאר לגיבושה של תכנית ממשלתית בין – משרדית לקידום שילובם של בני הקהילה בחברה הישראלית ( ממשלת ישראל 2015 ) .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר