|
|
עמוד:61
61 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 בפרט – ממד חסר תקדים של דחיפות, מטרה ואחדות . את המודעות הזו הסקתי מסיורי ברחבי ישראל, מפגישות עם אישים רמי מעלה ועד האדם ברחוב . ביקור בישראל ב- 1968 אחרי שהות בבריטניה, הוא מעורר וממריץ " . מתוך הלך מחשבה שכזה, הגיע למסקנה, לפיה " לבסס את מדיניות מכירת הנשק שלנו על מכירת נשק הגנתי, פירושו לגזור את דינה של ישראל לתבוסה . אפילו כיום, תוכניותיה של ישראל חייבות להיות מבוססות על התקפה מוחצת ומהירה, על-אף שפיתוחים צבאיים מתקדמים אינם נחוצים עוד כחלק מהתוכנית " . פוט לא הסתפק רק בתיאור רגשי ובמשאלות . הדוח כלל מגוון של טיעונים מדעיים וכלכליים . פוט התרשם עמוקות מפרויקט בניית טיל ים - ים, ה'גבריאל', של התעשייה האווירית . לצד ביצועיו של הטיל, המעוף הנמוך המקשה מאוד על יירוטו, מערכת ההנחיה המתקדמת וההגנה מפני אמצעי שיבוש – התייחס פוט גם לרכיב הכלכלי . בדוח המסכם ציין כי מחיר הפרויקט כולו בישראל עומד על ארבעה מיליון לירות סטרלינג בלבד, בהשוואה לחמישים מיליון עבור פרויקט דומה בארצו, ו- 150 מיליון לירות סטרלינג בארצות הברית . פער אדיר זה בפיתוח הפרויקט – הוביל את פוט למסקנה, לפיה " יהיו יתרונות משמעותיים בהבאת הממסד והתעשייה שלנו לקשרים קרובים יותר עם קבוצות הפיתוח, שיקדישו יתר תשומת לב גם לחיסכון ולערך הכסף " . לדבריו, היה צורך לחתור לחתימת מסמך הבנה משותף שיגדיר את הסוגים וההיקף של שיתוף הפעולה בין מדענים ואנשי מודיעין בריטיים וישראליים . מסמך בו ייכללו נושאים דוגמת אמצעי לוחמה אלקטרונית, עיצוב טנקים ולוחמת נ"ט וטכנולוגיית טילים ומדחפים . פוט סיכם את הדוח שאותו חיבר במסקנה כי על-אף שזיהה גוון היסטרי משהו בטיעוני בני-שיחו בתחום ההגנה מפני לוחמת אב"ך, הרי שהוא "אכן ראוי שלצה"ל יהיו יכולות התקפיות בתחום זה כאמצעי הרתעה" . לצד הטיעונים הערכיים, הטכנולוגיים והכלכליים שהעלה פוט, בסיכום הדוח היה גם טיעון נוסף ומפתיע . . . חרף שיתוף הפעולה הצבאי ההולך ומתהדק במהלך ביקורו בארץ, בין ישראל והממשל החדש של הנשיא ריצ'רד ניקסון בארצות הברית, הוא דיווח כי בני-שיחו הישראלים, " על אף הנדיבות האמריקאית החיונית כל כך לשרידותם, רואים את עצמם כבעלי אופי אירופאי, ולכן אין הם רואים בצדקה [ כך במקור ! ] שהם מקבלים מהאמריקאים חלק בסיסי ומוצק לעיצוב אומתם . . . " . הצעותיו של פוט לא התקבלו, לאור עמדת משרד החוץ בלונדון . שיתוף הפעולה המשיך עוד כשנה . בטרם הגיע לקיצו, כאשר בוטל באופן חד-צדדי, בנובמבר 1969 . עסקת הפיתוח המשותף והרכישה של ה'צ'יפטיין', שבוטלה על ידי הבריטים, בתואנה שמכירה כזו עלולה להפר את המאזן הצבאי במזרח התיכון . זה קרה ממש ערב חתימת ההסכם המשותף לרכישת הטנקים . כאשר חבר הקבינט ריצ'רד קרוסמן נשאל על ידי שר הביטחון בישיבת הקבינט הבריטי, כשבועיים לפני הישיבה שנקבעה לחתימה על הסכם המכר, מה תהא תשובתו לישראלים שישאלו על העיכוב, השיב לו בפשטות, "תגנבו אותם ! " . אגב, ההסבר הבריטי לביטול ההסכמה – לא הפריע לבריטניה לאשר במקביל עסקת מכירה של אותו טנק בדיוק ללוב, בת-בריתה של מצרים . שיתוף הפעולה הסמוי הגיע לקיצו, ושני הטנקים שנבדקו בישראל הוחזרו לבריטניה במהלך 1970 . החלטה זו עוררה זעם רב ואובדן אמון כלפי הבריטים בצד הישראלי, שראה בה תוכנית הונאה מתוכננת . התברר גם כי במקביל, הבריטים פנו בחשאי לארצות הברית כדי לשכנעה שלא למכור טנקים מהדור החדש לישראלים . הבריטים זכו במהלך שנות הפיתוח המשותפות בשכלולים שהוכנסו למערכות הטנק על ידי הישראלים, ואף ביקשו וקיבלו מהישראלים המלצות חמות על הטנק לעמיתיהם באיראן, שהובילו לרכישת 720 טנקי 'צ'יפטיין' . האיראנים גילו לישראלים כי הבריטים מכרו ללוב את הטנקים לאחר ביטול העסקה, כולל כל החידושים והפיתוחים הישראליים שהוכנסו בהם . יש שהעריכו את כמות השכלולים בארבעים, והיו כאלה שטענו שב'צ'יפטיין' הוטמעו שישים פיתוחים ישראליים . ארבע שנים לאחר מכן, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, כאשר שבו וביקשו הבריטים שיתוף פעולה מודיעיני, בעיקר בתחום לוחמת הנ"ט והלוחמה האלקטרונית האווירית – הם נדחו על הסף . דחייה שהייתה מובנת מאוד, לאור 'אמברגו הנשק' שהטילה בריטניה שוב על מכירות למזרח-התיכון ועיכובים במהלך המלחמה עצמה של מטוסי 'הרכבת האווירית' האמריקאית, של מטוסי ה'גלקסי' שסייעו לישראל לעמוד על חייה . גם האמריקאים עצמם לא ששו לחלוק מידע עם הבריטים מאותן סיבות . ביטול עסקת ה'צ'יפטיין' הביא את ישראל להקדיש את כל כוחותיה לייצר טנק משלה – ה'מרכבה' . האלוף מנדי מרון , שלימים אירח את סגן שר החוץ הבריטי, הודה לו על תרומת ממשלת הוד מלכותה לשריון הישראלי . הפוליטיקאי הבריטי, שלא הבין את כוונתו, קיבל מייד את ההסבר, " בגלל העובדה שסירבתם לתת לנו את הטנקים, אילצתם אותנו לפתח את ה'מרכבה' שהוא פי מאה יותר טוב מה'צ'יפטיין' שהיה . אילו הייתם נותנים לנו את ה'צ'יפטיין', היינו תקועים איתו עכשיו כשהוא ברשימת הגרוטאות שיש לנו בצה"ל" . טנקי המרכבה באו לעולם ב- ,1979 כעשור מביטול עסקת ה'צ'יפטיין' . בהמשך, הוכיחו את עצמם בקרבות נגד ה- 72 - T הסובייטי במלחמת לבנון . גם טיל ה'גבריאל', שזכה להתפעלותו של פוט, הוכיח את יעילותו במהלך קרבות הסטי"לים הראשונים בהיסטוריה, במלחמת יום הכיפורים, שבה טובעו באמצעותו 13 כלי שיט מצריים וסוריים . מערכות ההגנה האלקטרונית הביאו לכך שאף כלי שיט ישראלי לא נפגע על ידי כחמישים טילי ים - ים 'סטיקס', ששוגרו מכלי השיט של האויב . בריטניה, לעומת זאת, במהלך מלחמת פוקלנד, איבדה את המשחתת 'שפילד', מטיל 'אקסוסט' צרפתי ששוגר אליה ממטוס ארגנטינאי . ל'שפילד' ולצוותה לא היו מערכות הגנה ושיבוש אלקטרוני נגד טילים . . . . וגם על המחיר הזול 'חוכמת הבדיעבד' וההתייעלות . . . הבריטית – המחיר . . . לא עזרו במניעת ההתקפלות ! וזו הייתה ההתחלה לה לה של . . . פרויקט ה'מרכבה' טנק 'צ'יפטיין' M3 המוצג בלטרון . צילום : יד לשריון פוט התרשם עמוקות מפרויקט בניית טיל ים - ים, ה'גבריאל', של התעשייה האווירית תוכניותיה של ישראל חייבות להיות מבוססות על התקפה מוחצת ומהירה קובי סגל n טנק גדוש בשיתוף פעולה בריטי - ישראלי
|
|