|
|
עמוד:60
60 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 שבידי הבריטים, אך בתוספת יוזמות מחקר ופיתוח משותפות לשני הצדדים . להסדר הזה היו אנשי מִנהל המודיעין מוכנים עקרונית, אלא שגופים אחרים ובראשם פקידי משרד החוץ הבריטי חששו שקשר כזה יפגע ביחסים עם מדינות-ערב . האלוף המנוח ישראל טל , לימים אבי טנק 'המרכבה', הסכים למחקר משותף של הצדדים על ביצועיו המבצעיים-טכניים של ה'סנטוריון' הבריטי, ובתמורה ביקש לאפשר מחקר משותף ישראלי - בריטי בפיתוח ה'צ'יפטיין' ( Chieftain ) , טנק המערכה המתוכנן לדור הבא . הוסכם כי ישראל תרכוש מבריטניה כמה מאות טנקי 'סנטוריון' משומשים, ותקבל בתמורה עתידית גם את ה'צ'יפטיין' כשותפה בפיתוחו . הדו-שיח המקצועי והמשותף, שהחל עוד לפני מלחמת ששת הימים, המשיך במהלך המלחמה והתעצם מאוד במהלך השנה שאחריה . ב- 1966 נשלחו לארץ שני אבות-טיפוס, לניסויי יכולות של הלחימה בסביבה מדברית . הוקמה יחידה סודית, שבה שיתפו פעולה אנשי שריון בריטיים וישראליים, שבחנו בנחל צין שבנגב את ביצועי הטנק שכונה 'אביר', וקצינים ישראליים נשלחו לבריטניה ללמוד את מפרטיו הטכניים וביצועיו . משלחת מומחי שריון בריטיים ביקרה בארץ בחורף 1968 . עם שובה לאי, ציינו חבריה כי ישראל הביעה את הסכמתה להקמת צוותים משותפים לבחינה של ציוד שלל ובכלל זאת העברת ציוד לאנגליה – שכלל טנק מדגם 55 - T , וכן ציוד נ"ט ( נגד-טנקים ) , טילי אוויר - אוויר, מוקשים ופריטים שונים הנוגעים ללוחמה, ולצידם את מסמכי ההדרכה בהפעלת מערכות הנשק שנתפסו כשלל . יחד עם זאת, יש לציין כי הצד הישראלי לא שש לחשוף את מלוא הידע שהיה ברשותו ללא תמורה מקבילה של מידע מהצד הבריטי . מי שהוביל וטיפח את הקשר מהצד הישראלי היה אפרים קצ'לסקי ( קציר ) , שהיה אז המדען הראשי של משרד הביטחון, ולימים נשיאה הרביעי של המדינה . הוא הציג בפני הבריטים הצעה מפתה : מידע על מערכות ההנחיה והניווט של טיל הים - ים הסובייטי הקטלני 'סטיקס', שחודשים ספורים קודם לכן הביא לטיבוע המשחתת 'אילת' . הצי המלכותי היה להוט לקבל את המידע האמור, שהיה חיוני להגנה על ספינותיו . הייתה זו גם עמדתו של הארולד ווילסון , ראש הממשלה שנודע באהדתו לישראל . לעמדת מומחי השריון והצי בצבא הבריטי ולהצעות הללו למיסוד שיתוף הפעולה, התנגד בתוקף רב משרד החוץ בלונדון, בטענה כי הם יפגעו ביחסי בריטניה ומדינות-ערב . את הקו הוביל שר החוץ הבריטי ג'ורג' בראון , שראה בשיקום ובמיסוד יחסי בריטניה ומדינות-ערב – רכיב מרכזי במדיניות החוץ של הוד מלכותה . בוויכוח הזה, בסופו של דבר, הייתה ידם של אנשי משרד החוץ הבריטי על העליונה . ההחלטה שהתקבלה הייתה שלא לאפשר שיתוף פעולה טכנולוגי-ביטחוני עם מדינת ישראל . במסמך 'סודי ביותר' שנחשף, התקבלה החלטה, לפיה "מידע ישראלי על ציוד שלל הוא מוגבל מטבעו, ואנו נעמוד איתן בסירובנו להתנות סחר חליפין במידע כזה כתמורה למידע בר- קיימא ומשמעות ארוכה יותר" . הצד הישראלי, שלא היה מודע לשתי הגישות בקרב בני-שיחו, האמין כי שיתוף הפעולה ההולך ומעמיק בפיתוח ה'אביר' והאינטרסים המשותפים בחילופי מידע מודיעיני-טכנולוגי – יביאו להעמקת הקשר . באפריל 1968 הגיש תת-אלוף צבי זמיר , נספח צה"ל בלונדון ולימים ראש המוסד, את 'רשימת הרכש' המעניינת את צה"ל : שכללה רכיבים רבים הנוגעים ל'צ'יפטיין' . הבריטים סירבו, בטענה שלא מדובר ב'מידע מודיעיני' מהסוג שאותו מציעים הישראלים בתמורה, אלא כ'עסקאות מסחריות' שדינן להידון במסגרת שונה . למרות שפורמלית היה צדק מסוים בטענה זו, התעקש תת-אלוף זמיר ודרש בתוקף את קבלת התמורה מהסוג שעניין את צה"ל, בטענה שהמידע הרב שהעבירה ישראל מהשלל שנתפס – נותן לה את מלוא הזכות המוסרית לדרוש זאת . הוויכוח הפנימי בין הבריטים לאפשרות שיתוף הפעולה עם ישראל, הביא את משרד החוץ בלונדון להפיץ מזכר שיועד למשרד ההגנה ובו ההנחיות הבאות : " המטרה שלנו אם כן היא לשתף פעולה עם הישראלים כל עוד מידע בעל ערך יונגש לנו, אך מבלי לעשות עסקה חד- צדדית שבה נאלץ להפר את מדיניות מכירות הנשק שלנו, לשחרר מידע על מדיניות צבאית או על מגוון רחב של תחומים רגישים, העלולים במידה רבה לחבל ביחסינו עם מדינות- ערב אם יתגלו הם ויביאו להאשמות נגדנו בגלל יחסינו עם ישראל " . למרות ההתרעות החוזרות ונשנות שהגבילו וציננו את הקשרים המתחממים, וההערכה ההדדית של אנשי הצבא משני הצדדים – בקיץ 1968 עמדו הצדדים על סיפו של עידן חדש פורץ דרך . לאחר שובה של משלחת המומחים שבחנה את הציוד הצבאי, הסכימו הבריטים להעלות את דרג שיתוף הפעולה . לשם כך, נשלח לישראל סגן המדען הראשי לענייני פרויקטים של מִנהל המודיעין המדעי, ה' פוט , שביקר בארץ בקיץ 1968 ונפגש עם טובי אנשי המחקר והפיתוח במדינה . אפרים קציר היה ה'שדכן' של שיתוף הפעולה הטכנולוגי-מודיעיני עם בריטניה . פוט ביקר במכון ויצמן למדע, ברשות לפיתוח אמצעי לחימה, באוניברסיטה העברית, ואפילו במכון הביולוגי בנס-ציונה . בדוח המסכם שאותו חיבר, חושפות המלצותיו הפרקטיות גם את התפעלותו של הכותב ממה שראו עיניו ואת הזדהותו הרגשית עם נשוא המלצותיו, " האיום החיצוני המתמיד, במשולב עם הגבולות שאינם ברי- הגנה כתוצאה מקווי שביתת הנשק של ,1949 נתנו לארץ הזו בכלל ולכוחותיה המזוינים . . . לאפשרות פיתוח משותף המומחה הבריטי שהמליץ בהתפעלות . . . קרב ב' ( ביטחון ) ב-ח' ( חוץ ) טיל גבריאל לאור עמדת משרד החוץ בלונדון, ש יתוף הפעולה המ שיך ע וד כשנה . בטרם הגיע לקיצו, בוטלו באופן חד-צדדי הו קמה יחידה סודית, שבה שיתפו פעולה אנשי שריון בריטיים וישראליים, שבחנו בנחל צין שבנגב את ביצועי הטנק שכונה 'אביר' מי שהוביל וטיפח את הקשר מהצד הישראל י היה אפרים קצ'לסקי ( קציר ) , שהיה אז המדען הרא שי של משרד הביטחון, ולימים נשיאה הרביעי של המדינה
|
|