|
|
עמוד:44
44 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 סיפור אישי נעשו בכנסייה לוודא זאת . 13 מבוקשים גורשו לחוץ לארץ לאחר שחתמו על הסכם אישי, שבו מוצהר כי אפשרות חזרתם לארץ תלויה בשיקול דעתנו בלבד ולאור המצב הביטחוני שישרור במקומותינו . 23 מבוקשים גורשו לעזה . חשוב לומר, גם אם בדיעבד, שהאירוע, כפי שהתפתח, היה בר מניעה ולא היה צריך לקרות . הנקודות שמדינת ישראל אולי הפסידה במהלך האירוע, על דעת הקהל הבין-לאומית וההד השלילי שנוצר כפיגוע דיפלומטי רציני, התאזנו ואולי אף יותר מכך – בשל מרכיב ההרתעה שהושג, הן בזכות הנחישות והן בשל העונש הקשה של הגירוש . במבט לאחור, ברור שהשילוב שנוצר בין צמד צירי הפעולה האופרטיביים, כשמצד אחד ערפאת ומבוקשי הפת"ח ששלטו בכנסייה, ומהצד השני מצב שהלך והסלים, הלך והעיק, עם רעב, ייאוש ופגיעה קיצונית בנוחיותם של הנצורים – כל אלו ועוד הביאו לסיום המוצלח של דרכנו, המקצועית והערכית . – הוא נסוג והמשיך ללכת עד הגבול הדק שלא 'לשבור את הכלים', כחלק מטקטיקת המו"מ האופיינית לו, כדי למקסם הישגים . תמונת המצב הראתה שיש בכנסייה 36 מבוקשים . גיבשנו הסדר כי חלק ייכלאו וחלק יצאו לחוץ לארץ, למדינות שסיכמנו עליהן מראש בתמיכת האמריקאים . ערפאת, שהסכמתו למתווה הייתה חיונית, מינה את אחיינו רבחי ערפאת לנציגו הרשמי . עימו ניהלנו את המגעים במלון בירושלים . כאשר הכול היה כבר מסוכם, על דעת כל הצדדים בכנסייה ובמוקטעה, הכניס ערפאת 'עז' חדשה – המבוקשים לא ימסרו את נשקם . וכך, הסיכומים שהושגו התחילו להימרח . . . יחד עם זאת, ידענו והיה ברור לחלוטין שאנחנו לקראת השלמת הדרך . לאחר ריב והשלמה, ריב והשלמה, בציר הזה מול הצוות של ערפאת, הגענו לסיכום המיוחל, בדיוק כפי שרצינו בהתחלה . בפרקטיקה, כל הנצורים יצאו מהכנסייה בנוהל מסודר ותוחקרו על ידנו . 36 המבוקשים נעצרו לחקירה . האמל"ח שהיה ברשותם הוסגר, וסריקות הזמן חלף, יום רדף יום וחלפו עוד כשבועיים . וזו אכן הייתה השורה התחתונה . אבל ההסלמה בתוך הכנסייה החלה להעיק . קשה היה לצפות את אופק קצה הסיבולת שלהם, אך היה ברור שאנו בכיוון הנכון וכי סבלנות היא חלק מהעניין . ב- 26 באפריל ,2002 קיימתי דיון עם כל משתתפי הדיון הראשוני, שבו השתתף גם סגן הרמטכ"ל דאז האלוף בוגי יעלון . בדיון שוב צפו ועלו חילוקי הדעות באשר למהות הפתרון הרצוי ( חילוקי דעות לגיטימיים אשר חידדו את השאלות והתובנות ) . שוב הועלתה ההצעה של צוות המו"מ לייצר ויתורים, כי "אחרת זה לא יקרה ולא יהיה פתרון" . עמדתנו הייתה ונותרה להמשיך בקו התקיף ואף לעלות מדרגה בלחץ, מבלי לחשוש מאירוע התאבדות המוני, כאפשרות שהועלתה בדיון . בוגי קיבל את עמדתנו והלחץ נמשך . במקביל, המשכנו לתחזק את הציר מול יאסר ערפאת . תדירות המפגשים גברה והושגו הסכמות, אלא שאצל ערפאת, בכל פעם שהגענו להסכמה לא אחת הועלתה אפשרות של פיגוע התאבדות בתוך הכנסייה . אנחנו שללנו סבירות לתרחיש כזה נותר איום בודד על הנצורים, שמנע את יציאתם – איומו של פעיל התנזים אברהים אבו גלעיף לירות בכל מי שייכנע . ואף-על-פי-כן, 'עז' לקראת סיום . . .
|
|