לזכרם

עמוד:41

41 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 נולד בפולין ב- ,1923 בן יחיד למטילדה ודוד ורדיגר . בהיותו בן שלוש, החליטו סבו וסבתו לעלות לישראל . הם לקחו עימם את נכדם רחביה, ויחד עם משפחתם המורחבת התיישבו במושבה הצעירה מגדיאל שבשרון . הוריו, שנותרו בפולין על מנת לכלכל את המשפחה העולה, הצטרפו מאוחר יותר ועד אז שלחו כספים לקניית אדמות . המשפחה המורחבת התפרנסה מעבודת אדמה ומחקלאות . רחביה למד בכפר מל"ל, אך הפסיק את לימודיו בתיכון כדי להתגייס לארגון הש"י של הפלמ"ח . במלחמת העצמאות שירת כקצין בש"י במרחב השרון, ומשהוקם צה"ל מונה כקצין המודיעין של מרחב זה . בשנת 1950 נשא לאישה את שולמית לבית גדעוני . לבני הזוג שלושה ילדים : גדעון, תמר ואמנון ; ו- 11 נכדים . בשנים 1952 - ,1957 שימש כמפקד יחידה 154 ( לימים יחידה 504 ) . בין שאר המבצעים שבהם נטל חלק, הוא הוביל את המבצע לחיסולו של מוסטפה חאפז, מפקד המודיעין המצרי ברצועת עזה ב- 1956 . בין השנים 1957 - ,1962 מונה כראש ענף איסוף באגף המודיעין . לאחר מכן, השתחרר משירות פעיל בדרגת אלוף-משנה . ב- 1963 מונה על ידי מאיר עמית, ראש המוסד הנכנס, כראש אגף 'צומת', המפעיל סוכנים במדינות ערב . רחביה שימש בתפקיד זה כעשור וסיים את תפקידו ב- 1973 . במסגרת שנות פעילותו במוסד, נטל חלק במבצעים סודיים שרובם עדיין חסויים . אחד המבצעים המפורסמים שאותו ריכז והוביל הוא מבצע 'יהלום' באוגוסט ,1966 שהביא לעריקת הטייס העיראקי ומטוס המיג- 21 . בשנת ,1982 כאזרח מן השורה, מונה על ידי אריק שרון לתפקיד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ולאחר מכן לתפקיד מתאם נושאי לבנון ו'שלום הגליל' . שרון תיאר אז את רחביה כ'איש שדה' עם ראש פתוח, ממעיט בדיבור ואינו מדבר בקונספציות . הוא תמיד גילה נכונות ללמוד, ביצע משימות שהוטלו עליו ולא הסתפק ב"סמוך עליי" . מאוחר יותר, נבחר רחביה כנשיא גמלאי המוסד, היה שותף בהקמת הוועד הציבורי למען בני הזוג פולארד, והיה מעורב בניסיונות לשחרור שבויי קרב סולטאן יעקב והנווט רון ארד . במילוי כל תפקידיו בלטה חוכמתו, חדות מחשבתו וערכיו . למרות פועלו הענף וניסיונו המגוון, תמיד הפגין צניעות, ענווה ושמירה על דיסקרטיות, והתרחק מפרסום . רחביה נודע באהבת האדם הנשזרת בכל קשריו, בין אם מול מפקדיו ופקודיו או במסגרת התקשרויות עם גורמים זרים . הוא ניחן בתכונה הנדירה לזהות אצל כל פקוד את יכולותיו ולהביאו למיצוי יכולות אלו . קשריו עם פקודיו התאפיינו במחויבות ואחריות מצידו, אשר המשיכו הרבה לאחר השירות הפעיל . ראייתו האינטגרטיבית של רחביה, ערכיו, יושרו ויושרתו, והיותו ציוני בכל רמ"ח איבריו – ייחדו את האיש אשר קישט את עשייתו בהומור ופעל ללא לאות לטובת המערכת ולקידום ערכי המודיעין ללא פשרות . משפחתו ממשיכה וחיה לאור המורשת שהותיר אחריו איש מיוחד זה . יהי זכרו ברוך . יוכבד מילוא, ילידת תל אביב, גדלה בשכונות מכבי ומונטיפיורי . יוכבד הייתה ג'ינג'ית במראה ובאופי, דעתנית, ידענית, קולנית, אמיצה, פיה וליבה שווים ולא חסכה מאיש את לשונה החדה . תמיד הייתה מוקפת חברים ומשפחה . בגיל 12 התייתמה מאב, בגיל 15 איבדה אח שנפל במלחמת השחרור על הגנת גוש-עציון . נותרה בת יחידה לאימה וטיפלה בה במסירות עד יומה האחרון . בגיל ,16 כאשר המצב הכלכלי היה קשה, פנתה למשרד הביטחון וביקשה עבודה מכובדת, וכך הגיעה לשירות . עבדה ב'לשכת הקשר של משרד החוץ' בקריה, כמזכירתו של נחמיה לבנון וסייעה לו במשימות הארגון, שהיו תמיכה ביהודים מעבר למסך הברזל והעלאתם לארץ-ישראל . יוכבד התקדמה בהיררכיית המשרד . שם היחידה הוסב ל'נתיב' ויוכבד יצאה לקורס מנהלי חשבונות ומונתה כמנהלת החשבונות הראשית של המשרד . בתפקיד זה, הייתה אחראית על הפעילות הפיננסית של המשרד בארץ ובנציגויות המשרד בחוץ לארץ, והרבתה לבקר בחוץ לארץ בשגרירויות עם משלוחים שהשתיקה יפה להם . במקביל, גידלה משפחה לתפארת עם צביקה, בעלה האהוב, ושני ילדיהם שירה וקובי . יוכבד הייתה ממקימי אגודת חולי הפסוריאזיס בארץ . יחד עם חבריה לאגודה הצליחה להשיג הכרה והקלות לחולים במחלה . בנוסף, התנדבה בעיריית רמת גן, עיר מגוריה, בתמיכה בקשישים עריריים, וכן הייתה כתבת בעיתון הגמלאים העירוני . הנצחת אחיה בערה בה והיא דאגה לטיפוח האנדרטאות שהוקמו לזכר הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב שבה שירת, להפקת סרט לזכרו ולביצוע הרצאות על גוש-עציון . כן הייתה חברה בעמותת 'לנצח אחי' של אחים ואחיות שכולים . את אהבת הארץ, העם והמורשת היהודית – דאגה להנחיל לילדיה, נכדיה וניניה, ההולכים בדרכה . בת 5 . 87 במותה . יהי זכרה ברוך . יוכבד מילוא בת נחמה ( לבית אורנבוך ) וירחמיאל - יעקב שטינוביץ נולדה בכ"א בטבת תרצ"ג, ב- 19 בינואר 1933 נפטרה בט' בתשרי תשפ"א, ב- 27 בספטמבר 2020 רחביה ורדי בן מטילדה ודוד ורדיגר נולד בו' בניסן תרפ"ג, 23 במרץ 1923 נפטר בכ"ב באלול תשס"ו, ב- 14 בספטמבר 2006

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר