|
עמוד:39
1 . האויב של אויבי – הוא חברי . 2 . העזרה תעמיק את החדירה שלנו בלבנון ובסוריה, כיוון שלבנון היא הבטן הרכה של סוריה . 3 . נוכל להפעיל סוכנים בכל הרמות ; חלקם פעלו ללא תמורה, אך הדגישו שיבוא יום והם יפנו לבקש עזרה מישראל . 4 . יש כלל במזרח התיכון – "אם יש ארוחה חגיגית ואתה לא מוזמן אליה, אתה תוכל למצוא את עצמך מוגש על השולחן כאחת המנות" . גם היום מצוי יאיר בקשר שוטף עם מפקדים וחיילים מצד"ל, שנסוגו לישראל לאחר יציאת צה"ל מלבנון לפני 22 שנים . בעיניו, הם ראויים ליחס של בעלי ברית אשר נלחמו לצידנו, הקריבו כ- 750 חללים, ועוד מאות פצועים ונכים בגוף ובנפש . לטענת יאיר, קוימו רק מעט מאוד מהבטחותיהם של מפקדים בצה"ל ופוליטיקאים ישראליים לאורך השנים, שאם ביום מן הימים יחליט צה"ל לסגת מדרום לבנון, יזכו אלו מאנשי צד"ל אשר יחפצו בכך – להיקלט כאזרחים במדינת ישראל, וכי יקבלו את תמורתם המלאה של הבתים והרכוש אשר ישאירו בלבנון . הקצינים הבכירים ואנשי המודיעין של צד"ל קיבלו שיקום ראוי, כולל פיצויי משכורת ובתים, וטוב שכך נעשה . לעומתם, הקצינים הזוטרים והחיילים הפשוטים לא זכו לדיור חליפי . לשאלה גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 "במזרח התיכון מדברים ערבית, לא צרפתית" 39 'המוסד' ) . במפגש, פתחו המארחים בשיחה בצרפתית עם אורחיהם . יאיר פנה לאנשי 504 שהיו עימו, חזר ואמר, "במזרח התיכון מדברים ערבית ולא צרפתית" . בעיניו הייתה זו נבואה שהגשימה את עצמה . בעקבות המפגש, הקים 'המוסד' שלוחה בלבנון . יאיר המשיך במקביל לנהל את הקשרים בדרום לבנון עם המיליציות . הוא הפליג עם אנשי תבל כפעמיים בחודש, כדי להיפגש עם ההנהגה הנוצרית . באשיר ג'ומאייל נהג לומר מעת לעת כי שחרור לבנון יתחיל מהדרום . . . באחת הפגישות, ביקש יאיר מ כמיל שמעון למנות קצין שיוכל לקבל את הפיקוד על דרום לבנון, וראוי שייבחר אחד מבני הדרום, היודע לדבר עם התושבים במקום . העבודה החלה מול שני אחים, אחד מהם הוא סעד חדאד – מייסדו של צבא לבנון החופשית, שהפך ברבות הימים לצד"ל : 'צבא דרום לבנון' . בשנת 1978 עבר יאיר לשרת ב'מוסד', ותוך זמן לא רב יצא לשליחות באירופה . עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ( 1982 ) , הוזעק ללבנון במטרה להקים במקום שלוחה 'צומתית' של 'המוסד', לגיוס והפעלת סוכנים . שלוש שנים לאחר מכן, בשנת ,1985 כשהחלום הישראלי לגבי לבנון נגוז סופית, נסגרו שתי השלוחות של 'המוסד' – ה'צומתית' וה'תבלית' . סיפר יאיר, "כשהקמתי את התשתית בלבנון, עמדו לנגד עיניי ארבעה עקרונות מנחים" : זיכרון אישי כחייל בשלוחת 'המוסד' בשנת 1984 הייתי חייל צעיר, בן 19 . בין ההכנה לקורס הקצינים לבין הקורס בבה"ד מצאתי עצמי יום אחד, עם ג'ינס וחולצת טריקו, ממתין להסעה ליד בניין 'הדר דפנה' בתל אביב ; מקום שבו שכן מטה 'המוסד' באותה עת . יחד עם עוד שלושה ישראלים, שנראו כמו אנשי עסקים שיוצאים לחוץ לארץ, הגענו כעבור שעה לבסיס חיל האוויר בחיפה . שם, עלינו על מסוק שנחת כעבור זמן לא רב במנחת הסמוך לחוף ימה של עיירת הנופש הציורית ג'וניה, הממוקמת מצפון לביירות, בירת לבנון . למוחרת בבוקר, עמדתי על גג הווילה עם ראש השלוחה, כשזה נותן לי הנחיות מדויקות למקרה של חירום – לאן בורחים, מהיכן יבואו המחלצים ואיך מִתרגלים ל'בומים' הנשמעים מעת לעת . ביליתי, תרתי משמע, מספר שבועות במקום . לצד 'עבודתי' מול אנשי השלוחה, בעיקר עם ציוד צבאי שעמד לרשותי ( שכלל התמודדות עם מכוניות תופת ) , הוזמנתי מעת לעת לארוחה במסעדה, סרט ( הבכורה של 'גרמלינס' ) או ביקור בווילה מפוארת של אחד מראשי הנוצרים בלבנון, על ראש הר מושלג . את יום הולדתי העשרים חגגתי עם אנשי השלוחה . עם שובי מהחוויה הייחודית, חזרתי ארצה וסיימתי את קורס קציני הקשר . אחד החיילים במחלקתי היה 'ילד שליחויות' שאביו עבד במוסד . יום אחד, הוא שאל אותי אם ארצה שאביו יסדר לי ראיון עבודה . ככה היה בימים של טרום האינטרנט, המלצות מפה לאוזן . בשנת ,1987 יומיים לאחר שחרורי מצה"ל, התחלתי לעבוד במשרד . 28 שנים, וכל השאר . . . היסטוריה . אבנר אברהם מסעות הציד של כמיל שמעון יאיר נזכר באנקדוטה הנוגעת לכמיל שמעון, שהיה חובב ציד מושבע ובעל אוסף גדול של כלי נשק . "כמיל ביקש כבר ב- 1975 לצוד ליד הגדר בין לבנון לישראל, הואיל והשטח המגודר הפך למעין שמורת טבע, גן עדן לציידים" . יאיר היה מתאם לו הדבר מעת לעת . הם היו נפגשים משני צידי הגדר – כל אחד ברכבו ומחליפים חיוכים ודברי ברכה . לימים יספר כמיל שמעון כי מסעות הציד הללו גרמו לו לאושר רב . המעבר מ- 504 ל'מוסד' הטיפול בפליטי צד"ל 2022 העבודה החלה מול שני אחים, אחד מהם הוא סעד חדאד – מייסדו של צבא לבנון החופשית "אמרו שהארוחה הייתה טובה מאוד", אומר כיום בצער יאיר, שמלאכת התרגום מנעה ממנו ליהנות ממנעמי המסעדה מדוע ישראל חייבת לדאוג לאנשי צד"ל, ענה יאיר, "אילו אנשי צד"ל היו מקבלים מאיתנו סיוע להגן על עצמם מפני אויביהם, הם לא היו שונים ממאות המיליציות האחרות אשר פעלו בלבנון וזכו לסיוענו, ומאום לא קרה להם לאחר נסיגת צה"ל . אולם אנחנו הפכנו אותם לצד"ל והם פעלו כחלק מצה"ל ומילאו את פקודותיו . דבר זה הפך אותם לבוגדים בעיני השלטון הלבנוני ובעיני חלק מהציבור . לכן, חובה על מדינת ישראל לדאוג לדיור ולשיקומם המלא של כל אנשי צד"ל . המדינה קיבלה לתחומה כ- 4,000 אזרחים מצוינים, נאמנים ומסורים . עלינו לדאוג שיישארו כאלה ! " .
|

|