|
|
עמוד:54
54 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 עם משרד החוץ לבלימת המאבק למען היהדות הסובייטית . אביגור, אגב, לא נשאר חייב . כך כתב, בסגנון מאוד לא אופייני לדרכו המאופקת, בשלהי יוני ,1967 ל בנימין אליאב , לאחר שנפגש, לבקשתו, עם בית-צבי : "סגנונו הארוגנטי של האיש כלפי הכול וכלפי עבודתנו מקומם אותי ואיני יכול ואיני רוצה ! להיות אדיש כלפי דברי הבלע המושמעים על ידו ועל ידי בני חבורתו" . כשמונה חודשים לאחר מכן, בדצמבר ,1967 'המשרד הסודי' בישראל, הפועל נגד ברית המועצות, נחשף בשידורי רדיו מוסקווה בשפה העברית – 'השלום והקִדמה' – שהחלו באותה עת . השידור כלל, בין היתר, מתקפה אישית גלויה נגד העומד בראש אותו המשרד – שאול אביגור . כעבור קצת יותר משנתיים, ב- 30 במרץ ,1970 פרסם העיתון המוסקוואי 'איזבסטיה', בפעם הראשונה, את השם 'נתיב', בצורתו הסובייטית-משובשת 'ניתיבה', בכתבה שתקפה את הפעילות החתרנית של ישראל נגד ברית המועצות . למוחרת, שם זה, בצורתו המשובשת, פורסם גם הוא לראשונה, בעיתוני ישראל, בכתבות שלעגו לכתבה הסובייטית המקורית . הייתה זאת, ככל הנראה, 'דרישת שלום' סובייטית לראש 'נתיב' החדש, נחמיה לבנון , שנכנס לתפקידו אך חודש ימים לפני כן, ושמו הוזכר בכתבה בתור ראשה של 'ניתיבה' . ככלל, ממסמכי הקג"ב שנחשפו בשנים האחרונות עולה כי לכל המאוחר בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, שירותי הביטחון הסובייטיים התקשו בהבנת השמות או המונחים העבריים . כך, בכירי 'נתיב', כגון שאול אביגור ו משה כרמיל , המשיכו להתכנות במסמכים הסובייטיים בשמותיהם המקוריים : מאירוב וצ'רבינסקי, בהתאמה, בעוד שהשמות המעוברתים הוצגו כ'כינויים מבצעיים' בלבד . מצב דומה היה, אגב, גם לגבי שמו של איסר הראל, אשר הוזכר לראשונה בתקשורת סובייטית גלויה בשנת 1967 בשמו המקורי הלפרין ( במסמכי הקג"ב החסויים, השם הלפרין הוזכר כבר במחצית הראשונה של שנות החמישים ) . אולם, המקרה המשעשע ביותר במסמכי הבולשת הסובייטית היה קשור לשמו של גרישה ( צבי ) שנקמן, איש כפר גלעדי ששירת יחד עם אביגור 'במוסד לעלייה ב', היה מפקד נמל חיפה במלחמת העצמאות ובמהלך שנות החמישים שימש כאיש המבצעים של 'נתיב' במזרח אירופה . בשורה של סקירות הקג"ב על אודות "פעילות ישראל בארצות הדמוקרטיה העממית", מוזכרת פעילותו של "גריגורי שנקמן, המוכר גם בשם סרגייב ( Sergeev ) " . בפועל, אפוא, שנקמן, שבחר לא לעברת את שמו לצמיתות, כפי שנדרש אז מכל מי שיצא לחוץ לארץ בשליחות המדינה, אכן השתמש בכינוי מעוברת לצורך פעילותו . רק ששם זה, שהיה גם רשום בדרכונו הדיפלומטי, היה . . . שגב . שם זה, ככל הנראה, היה בלתי מובן למי מאנשי המודיעין הסובייטיים שבחר להחליפו בשם רוסי שנשמע לו 'מוכר יותר' . הסובייטים גם הבחינו, מסיבה שאינה ברורה עדיין, בין פעילות 'נתיב' לבין פעילות 'לשכת הקשר' . זו האחרונה כונתה על ידם 'המחלקה הרוסית של משרד החוץ' ופעילותה הוצגה כמסגרת עצמאית לכל דבר ועניין . זה השם שהופיע, למשל, בדוח שהגיש באפריל 1979 ראש הקג"ב יורי אנדרופוב לחברי הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית, בעניין הפעילות המערבית החתרנית לקראת המשחקים האולימפיים במוסקווה בשנת 1980 . אגב, גם ראש הממשלה מנחם בגין כינה את 'נתיב' בשיחותיו הפרטיות בשם זה . ערבוביית השמות והכינויים הללו על צורתם המשובשת – חדרה גם לפרסומים על אודות 'נתיב' שראו אור בתקופה הפוסט-סובייטית, מה שיכול, ללא ספק, להצביע על מקורם ביוצאי קהיליית המודיעין של ברית המועצות . גם במערב, בקרב הארגונים היהודיים וכן בקרב פעילי התנועה הציונית בברית המועצות, השמות 'נתיב' ו'בר' אומנם היו מוכרים פחות, אם בכלל, אך הכינוי 'לשכת הקשר' בצורותיו השונות, כגון ' Lishka ' או ' The Liaison Bureau ' שלעיתים גם כונו 'המשרד ללא שם' ( Office Without a Name Office With No Name ) , היה מוכר היטב, לכל הפחות לבולטים שבהם . במשך כל השנים, הכינויים, כמו 'נתיב' ו'בר', היו אסורים לפרסום . לאחר שהתקשורת הישראלית חזרה, בלעג, על דברי התקשורת הסובייטית על אודות קיומה של 'ניתיבה' בשלהי מרץ ,1970 לקח עוד כשני עשורים, עד ששם זה נעשה נחלת הכלל : הוא נחשף לראשונה לציבור הכללי על ידי שר האוצר דאז יצחק מודעי , אשר בארבעה בספטמבר 1991 התראיין בתוכנית 'מוקד', שם הזכיר, באקראי, את קיומו של 'נתיב' בתור הגוף האחראי על המאבק למען יהודי מזרח אירופה . אולם כבר שנה קודם לכן, בשלהי ספטמבר ,1990 השם 'נתיב', ככינויה של 'לשכת הקשר', הוזכר בעיתון 'חדשות' בקשר למסמך בנושא היערכות המדינה לקראת גל עלייה גדול בשנת ,1991 שהוכן בידי "'נתיב' – השם שמאחוריו עומדת 'לשכת הקשר'", והודלף לתקשורת בידי אחד ממשרדי הממשלה . כחודש לאחר מכן, בראשית נובמבר ,1990 העיתון 'מעריב', בכתבה על אודות נסיעתו המתוכננת של ראש לשכת ראש הממשלה יוסי אחימאיר לברית המועצות, סיפר כי הנסיעה "אורגנה מטעם 'לשכת נתיב'" . בשנת 1990 הוזכר הכינוי 'נתיב', לראשונה, גם בתקשורת זרה, כאשר צוטט מפיו של ויקטור אוסטרובסקי , שחשף אותו בספרו על ה'מוסד' – 'בתחבולות תעשה לך מלחמה' . מסכת השמות והכינויים שניתנו ל'נתיב' במרוצת השנים, שיקפה באופן מלא את תפקידיו של הארגון ואת אופיו המבצע שנבע מצורכי המלחמה הקרה והיריבות סביב הנושא היהודי שברית המועצות וגרורותיה כפו על ישראל . החשיבות שקברניטי המדינה ראו בהצלת היהודים מארצות מצוקה, גם כשהעלייה בפועל הייתה בגדר חלום בלתי אפשרי, התוו את פעילותו של הארגון במשך שנים רבות : שימור הקשר והזיקה של יהודים אלה אל המכלול היהודי הלאומי בכלל ואל המדינה היהודית הריבונית בפרט – הפך למשימה הלאומית . החלטתה המודעת של ישראל לשמור על עמימות בעניין המאבק למען היהודים, גם כשהכינוי 'לשכת הקשר' ופעילותה הגלויה שגורים בפי רבים, יצרה אומנם רושם מוטעה כי המדינה לא עשתה דבר למען היהודים . רבים מאמינים בכך עד עצם היום הזה . מנגד, הפעילות המאורגנת, ולו גם עמומה וחשאית, שיזמה המדינה, הצליחה להביא את כל העולם היהודי וגם את דעת הקהל העולמית לכדי הבנת בעייתם של יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה, להעלות אותה לסדר היום ובסופו של דבר להביא לפתיחת השערים ולעלייה ההמונית לישראל עוד בטרם קריסתה של ברית המועצות בשנת 1991 . שלושת השמות היוו בסופו של דבר שלושה צדדים שונים, אך משותפים, של אותה מסגרת ממשלתית חשאית מסך הברזל מורם וגם מסך החשאיות בשנת 1990 הוזכר הכינוי 'נתיב', לראשונה, גם בתקשורת זרה, כאשר צוטט מפיו של ויקטור אוסטרובסקי
|
|