|
|
עמוד:36
גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 40 שנה למבצע "שלום הגליל" 36 מהם שהתעלו להישגים משמעותיים והיו כאלה שגררו רגליים וקרטעו . האחריות עליהם הייתה של השירות, אך יהיה זה יומרני לומר שהשליטה עליהם הייתה מלאה ולא תמיד באמת ידענו והבנו מה קורה אצלם . יתרונות מנגנוני הביטחון : n היכרות מצוינת עם השטח ; n מעמד חזק מאוד בשטח ( לעיתים גם מחוץ לאזור הביטחון ) ; n ביטחון כוחותינו – מזעור סיכון אנשינו, 'כחול - לבן' ; n חיסכון בכוח אדם ישראלי . חסרונות מנגנוני הביטחון : n קושי בקיום פעילות חשאית ; n חשיפת כלים ושיטות עבודה של השירות ; n איכות ואמינות הדיווחים – מהם אלינו ; n הצורך בתרגום בהיקפים גדולים ; n אמות המידה הערכיות והאנושיות ; n המהימנות – היו מקרים של בגידה . לעבודת הסיכול באזור הביטחון היה היבט משמעותי נוסף, שהשפיע על אופי הפעילות המבצעית – באזורים שהשירות היה מורגל לפעול בהם עד אז, רוב המפעילים והמִפקדות ישבו בתוך השטח, אף שחלק קטן ישב בחוץ . בלבנון, כל המִפקדות והפעילים ישבו מחוץ לאזור הביטחון מה שהצריך קיום פעילות מודיעינית מתמדת אל מחוץ לאזור . העובדה שהתנועה מאזור הביטחון צפונה הייתה שוטפת ומתמדת ( דבר שהיה בו גם אינטרס ישראלי ) ואף שהיו מעברים 'רשמיים' – גרמה לכך שלא היה, מטבע הדברים, פיקוח מושלם על מגעים של תושבי אזור הביטחון, עם היריבים המודיעיניים שלנו . יש לזכור שקו המגע הצפוני של אזור הביטחון לא היה סגור ( בסלוקי אף הצליחו לעבור מכוניות תופת ) . בשל ניסיונות החדירה הבלתי פוסקים מחוץ לאזור הביטחון, הן של ארגונים פלשתינאיים והן של ארגונים לבנוניים, הוטל על שב"כ גם לתת מענה מודיעיני ברצועה האפורה, ולו גם ברמה של סימנים מעידים . מטלה זו הייתה גם של יחידה 504 . הצורך בהיקף גדול של שיגורים אל היעדים מחוץ לאזור הביטחון והמנדט המשותף על הרצועה האפורה – גרמו לכך שהשב"כ ויחידה 504 נדרשו להתמודד על אותם מאתרים, מה שלא הקל על העבודה ומערכות היחסים . ליחידה 504 היו, ללא ספק, אתגרים וקשיים משלה . פעילות השירות בלבנון הייתה כרוכה במספר קשיים נוספים : ההיבט המשפטי – על פי החלטת הממשלה מינואר ,1985 שהתממשה רק ביוני של אותה שנה, צה"ל יצא מלבנון . לא הייתה כל החלטה אחרת ששינתה את המצב ורשמית צה"ל לא היה יותר בלבנון . השירות, היודע ואמון על הסיכול בתוך מדינת ישראל ובשטחים שחל עליהם ממשל צבאי, לא יצר תמונת ראי גם בלבנון . מצב עתיר קשיים מרובים כשמדובר בעבודת הסיכול . היבט הנאמנות למדינה הלבנונית – מלכתחילה, הובהר לאנשי צד"ל והמב"ט, ודרכם לתושבי אזור הביטחון, שהם עובדים מעל הכול עבור מדינתם ולא רק בשבילנו ( נימוק שבתחילת הדרך של אזור הביטחון 'נקנה' על ידם בקלות, בשל הסבל הרב שחוו מהארגונים הפלשתינאיים טרום מבצע 'שלום הגליל' ) . דבר זה השפיע על יחסם וגם על התייחסותנו למודיעין הלבנוני, שהיה גוף מדינתי לכל דבר . שב"כ החזיק איתו כל העת 'מגע' מודיעיני, אך כמעט שלא נגע בו בהיבט הסיכולי . התושבים עצמם לא ראו את המגעים כדבר בעייתי . עם השנים ( ניתן להצביע על 1995 ואילך ) , התחלנו לזהות קשר ברור וחד-ערכי בין המודיעין הלבנוני לבין הארגונים 'אמל' ו'חיזבאללה' . פיגועים שבוצעו על ידם נעזרו באופן ישיר במודיעין הלבנוני שהיה פרוס בשטח . באחד הפיגועים הללו, נפצעו באופן בינוני שני אנשי שב"כ ונפצע באופן אנוש איש מנגנון הביטחון . אחד מבכירי המודיעין הלבנוני שנהג להיכנס לשטח, כדבר שבשגרה, הפסיק לעשות זאת אחרי פיגוע זה . המלצות לפגיעה במתקנים של המודיעין הלבנוני מחוץ לאזור הביטחון ( כדי לאותת לו ) – לא התקבלו בדרגים הבכירים יותר, פרדוקס מובנה שצריך היה לקחתו בחשבון ולהתמודד איתו . השירות מצא עצמו מתמודד מול מגוון של ארגונים – פלשתינאיים ולבנוניים ( שיעיים ואחרים ) . בין הפלשתינאים פעלו : פת"ח – ערפאת, פת"ח – מורדים, חזית עממית, חזית דמוקרטית, חזית לשחרור פלסטין, חזית ג'יבריל ואבו נידאל, שעיקר פעילותם הייתה אל 'הקו הסגול' ( הגבול הבין- לאומי ) . בסדרת מבצעים, בין השנים 1988 - ,1995 מהר מאוד התברר שבפיגועים נגד חיילי צה"ל בלבנון – החלו לקחת דרישתנו להתחיל בחקירה ולא חלק חברי ארגונים לבנוניים לוותר – הביאה לאיום של גנרל לאחד בהתפטרות פינוי פצועים לנקודת איסוף באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון ; צילום – "במחנה" הצמחת שורשים והישגים ברירות מחדל וערכים סותרים הבגידות והחלפת נאמנויות
|
|