|
|
עמוד:35
35 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 השב"כ בלבנון – משימות מורכבות כחלק מהכוח הצבאי, הלכה למעשה בספטמבר ,1983 בעקבות נסיגת צה"ל והיערכותו על נהר האוואלי – נערך גם השירות מחדש . נפת עאליי פורקה והוקמה נפת הבקאע ( לאחר שנפת נבאטיה פוצלה ) , עד נסיגת צה"ל מלבנון במאי 1985 . שב"כ יצא מלבנון עם ההבנה והתקווה שהעזיבה שלו היא לנצח . הקמת אזור הביטחון בלבנון שינתה את המצב . יק"ל הפכה למִפקדה הממונה וסוגיית ביטחון הפנים באזור הפכה לצורך ממשי . הנושא הוכפף לקמ"ן יק"ל והוקם ענף איסוף וסיכול ( או"ס ) שייעודו היה לאסוף מודיעין ולסכל פעילות חבלנית בתוך אזור הביטחון, שהחלה מייד ובמקביל להתגבשותו של האזור לאחר הנסיגה . ענף האו"ס אויש בתחילתו על ידי קת"מים יוצאי יחידה ,504 אך הצורך במי שאמון על נושאי הסיכול הביא לדרישה מהשב"כ לצרף אנשים במעמד של יועצים לנושאי הסיכול וביטחון הפנים . העבודה בכפיפה אחת של אנשי שב"כ ויוצאי 504 בכפיפות לקמ"ן יק"ל – יצרה קשיים ומורכבויות בשל תפיסות עבודה שונות . התגברות מעשי הטרור באזור הביטחון האיצה את הצורך במערכת של סיכול מקצועי ובכניסת השב"כ לעבודה כמסגרת עצמאית . בסדרת דיונים שהתקיימה בין ספטמבר לאוקטובר 1986 – שבה היו מעורבים הרמטכ"ל ואלוף פיקוד צפון ומולם ראש השירות וראש מרחב צפון בשב"כ – הוחלט על הקמת נפת מטולה למשך שנה אחת . ההחלטה התקבלה תוך התנגדות של מפקד יק"ל, שסבר שמודיעין יק"ל ובתוכו ענף או"ס מסוגלים לתת מענה לנושאי ביטחון הפנים באזור הביטחון . עמדתו נשללה לחלוטין על ידי הרמטכ"ל ועל ידי אלוף הפיקוד . ביולי 1987 הפיץ פיקוד צפון את המנדט של השב"כ בלבנון ( כך במקור ) : "א . סיכול בתוך אזור הביטחון ; ב . איסוף לצורכי סיכול מחוץ לאזור הביטחון ; ג . איסוף התרעתי באזור הביטחון ומחוצה לו ; ד . איסוף חיובי על משרדים, מִפקדות ואישים המשפיעים על אזור הביטחון" . בתחילת שנת 1989 הועלה דרג יחידת השב"כ בלבנון למסגרת על-ענפית . נקבע לה מעמד של מחלקה עם כל המשתמע מכך . בהמשך, הוקמה נפה נוספת ( נפת בירנית ) ותחת ראש המחלקה פעלו שתי נפות – מערבית ומזרחית ( מול כל אחת מחטיבות יק"ל וצד"ל ) . כך הלכה והתגבשה תורת העבודה בלבנון ונקבע על ידי השירות סדר עדיפויות כלהלן : א . חניכת מנגנוני הביטחון שפעלו תחת הנחיה ישירה של השב"כ ; ב . סיכול פנים ברצועת הביטחון – עם המנגנונים ובאופן ישיר ; ג . כיסוי וקבלת התרעות לפיגועים מקו המגע הצפוני ( 'הקו האדום' ) ו'הרצועה האפורה' ( הרצועה שמצפון לקו המגע הצפוני של אזור הביטחון ) ; ד . איסוף על יעדים בביירות והבקאע ( בקעת הלבנון ) הפועלים כנגד אזור הביטחון ; ה . כס"ב ( כיסוי בסיסי ) פזורה – גיוס בקהילות של יוצאי אזור הביטחון המתגוררים בביירות ובבקאע ; ו . מודיעין חיובי – מודיעין יעדים אשר ייאסף, ככל שניתן, מהכלים המודיעיניים המיועדים לסיכול . מנגנוני הביטחון ( המב"טים ) היו בהיבט הפורמלי מפעילים, מאבטחים ואנשי מִנהלה ) . המנגנונים משויכים לצד"ל ומנו כ- 300 איש ( ראשי המנגנונים, פעלו על בסיס גאוגרפי וגם עדתי, כשעל כל מנגנון ממונה, כחונך, רכז שב"כ . המנגנונים הוקמו על בסיס מיליציות אזוריות שהתארגנו במהלך השנים . שב"כ, במקרה זה, לא יצר יש מאין, אלא ירש אותם והחל בתהליך של חניכה והקניית כלים של עבודת סיכול מקצועית . כבר ב- 1987 נערך קורס מודיעין של מספר ימים, בבית פלומין בנתניה, ובמהלכו הוקנו לאנשי המב"טים מושגים ראשונים של הכיסוי הבסיסי ואתירת מקורות לגיוס . בהמשך, נערכו להם ימי עיון נוספים והשתלמויות . הושקע מאמץ להקנות להם אמות מידה של עבודה מקצועית וחשאית . במקביל, פעל גם מנגנון החקירות בכלא אל-ח'יאם, שנחנך על ידי ראש ענף חקירות באגף החקירות בשירות . השב"כ לא חקר בכלא ולא נכח בחקירות עצמן . ההישגים המקצועיים של המב"טים היו מרשימים, בעיקר בנושאי הכיסוי הבסיסי וביטחון הפנים . אך המנגנונים לא היו מִקשה אחת . היו המנגנונים הו קמו על ב סי ס מיליציות אזוריות שהתארגנו במהלך השנים . שב"כ, במקרה זה, לא יצר יש מאין בבדיקה לעומק, בדיעבד, התברר שהדברים נבעו מבגידה קשה שהייתה בצמרת הגזרה המזרחית של צד"ל היערכות מחדש אפיון המשימות ברזולוציה גבוהה אלוף ( במיל' ) אריק שרון, שר הבטחון, עם אלוף פקוד צפון אמיר דרורי באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון ; צלם – מיקי אסטל טיפול חירום בשטח t באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון ; צלם – איילון דיסקין
|
|