|
|
עמוד:14
14 דרך אֵם המערבית פועלת . אני מאמינה - וזו גם הצעתי בספר הזה - שרק אמונה בייחודה ובעוצמתה של האימהות בד בבד עם יציאה מהמסגרת הפטריארכלית, מאימהות נשלטת ומובנית חברתית, אימהות מערבית בעצם, מסוגלת להוביל אותנו לאימהות אחרת . לשון אחר, אני מציעה להשתחרר מהפטריארכיה ( ומדיכוי בכלל ) דרך האימהות . לשם כך, אציג כמה מהלבטים שהעלה בי השיח הפמיניסטי הרווח ביחס לאימהות . כסוציולוגית פמיניסטית אשתמש בין השאר בדיון העכשווי בשלוש סוגיות מרכזיות שמעסיקות נשים, אך לא רק הן : המשפחה הגרעינית, משמעות החיים העירוניים ואיבוד הקהילתיות והקונפליקט בין אימהות לקריירה . אעסוק בסוגיות אלו כדי להדגים את חוסר התקווה שבהן, את המבוי הסתום שהן מובילות אליו ואולי אף לזלזול ולבוז באימהות עצמה - מה שאכנה מלכוד האימהות . כהרגלי, בחינה זו תשלב בין חוויותיי האישיות להרהורים, לבטים ותיאוריות ותוביל אותי להכרה ב"סדר הסימבולי של האם", שמציעה הפמיניסטית האיטלקיה לואיזה מורארו ( Muraro ) . הכרה זו היא צעד ראשון בדרך לשינוי - לא רק להתייחסות חברתית ופמיניסטית חדשה לאימהות, אלא גם, ובעיקר, לתפיסה עצמית חדשה ומחוזקת של האימהות עצמן . דרך בחינה זו אציג ואשרטט תפיסות אימהות שמחוץ למסגרת הפטריארכלית ( שיוצגו בהרחבה בשער השני והשלישי של הספר ) . תפיסות אלו אינן עוסקות בוויכוח הממלכד שבין האם כפרט שמחפש הגשמה עצמית לבין תביעות החברה, המשפחה והילד / ה ; הן גם אינן שואפות לשלוט באימהות, לשרטט תורה לאימהות או לייצג את האימהות ; הן אינן לכודות בדיון במהותנות אשר כרוכה כביכול באימהות או בנשיות . נקודת הפתיחה שלהן שונה מכל אלו ולכן הן מובילות לא רק לאימהות אחרת, אלא גם לאפשרות קיום אחרת, לחברה אחרת - חברה של שלום ואיזון . מלכוד האימהות עבורי, אימהות היא אולי החוויה העשירה, הסוערת והמופלאה בחיי . אך מאז סימון דה בובואר ( de Beauvoir ) היא הפכה לבעיה, אולי "בעיה של נשים" . שולמית פיירסטון ( Firestone ) וסימון דה בובואר ראו באימהות את שורש הדיכוי ועודדו גישה חופשית לאמצעי מניעה . יחד עם הזכות להפלות - הם הפכו לסמלי השחרור והשליטה בגוף, כלומר, לפי עמדה זו נדרשה ההפרדה בין נשיות לאימהות כדי לשנות את מצב הנשים . כל אלו הם צעדים ששודדים
|
|