|
עמוד:13
13 אימהוּת : בין תוהו, כשלים, קסם וחזון שגדלים עם אחיות או אחים . כלומר, נבדקות הצלחות השוואתיות בהשכלה, בתעסוקה, בכישורים חברתיים וכד' בקרב הצאצאים - אבל הצלחה כזו אינה ממוסגרת דרך הצלחות של אימהוֹת . לעומת חסר זה, הזרקור מופנה אליהן בעיקר בעת כישלונן, כדוגמת נער עבריין - נער גונב, רוצח או אונס, או נער שהתאבד בעקבות התעללות של בני – כיתתו . או – אז מקשים ושואלים "היכן 2 אכן, ישנה שאיפה להגדיר האמא ? " ; "מי גידל אותם להיות מפלצות כאלה ? " . ולבדוק מסוגלות הורית, לרוב על ידי פסיכולוגים עבור בתי משפט כמו במקרים של הוצאת ילדים מרשות האם או גירושין, אך למעשה, שום חברה לא פיתחה כלים להערכה ומדידה של מסוגלות הורית בכלל האוכלוסייה - קל וחומר של אימהות - כשההנחה היא שהיא קיימת אצל כל בוגר ( יגיל 2005 ) . אולם לא זו בלבד שתוקפן ומהימנותן של בדיקות כאלו של מסוגלות הורית . אלא הן כרוכות הן ברטוריקה משפטית מוטלים בספק ( אלמגור וארליך 2011 ) , . והן באלימות ביורוקרטית ( הרצוג בעייתית ( ברקאי ומס 1988 ; ברקאי 1995 ) 2004 ) . הטענה שמסוגלות הורית, אשר ממילא כוללת מסוגלות של אם, ניתנת למדידה והערכה נראית כדרך נוספת, חוקית ומשפטית אמנם, להגדיר אימהות ולשלוט בה, שנעשית לרוב לגבי אימהות מרקע מעמדי ועדתי מסוים ( ואינה בהכרח דאגה לטובת הילד ) - במקום לשאול : מה פוגע באימהות ? מה מפריע לאם לממש בחופשיות את מלאכת האימהות, האיממיות ( mothering ) ? האם ישנה דרך לבטל או לצמצם את ההפרעות האלה, לדוגמה, באמצעות מערך רווחה תומך ולא מפקח ? אולי הבעיה כלל אינה באימהוּת עצמה, שהופכת את האימהוֹת לנותנות שירות לכול, אלא דווקא בביטול כוחן הייחודי ? כדי לצאת מהמבוך האימהי שאנו שבויות בו - שבי שהפטריארכיה ( על כל מוסדותיה : השוק, המשפחה, הדת, האלימות, המדינה וכו' ) מחזקת שוב ושוב - אין די בחשיפת מעטה המסתורין שבאימהות ( כפי שעושות דורות של הוגות, אמניות, משוררות וסופרות ) ; אין די בהקשבה לחוויות האימהות, שהפמיניזם העכשווי מעודד בבקשו להקל על מלאכת האימהות תחת הפטריארכיה ; אין די בפירוק מוסד האימהות שראשיתו אצל אדריאן ריץ' ( Rich ) - שהרי אמנם אלו תרמו להבנה מעמיקה יותר של האימהות, אך עדיין לא פיצחו את המסתורין ואולי הן אף שבויות במסגרת הפטריארכלית - הסדר החברתי שבו המוסדות החברתיים, כדוגמת משפחה ואקדמיה, נמצאים בשליטת גברים ומשקפים אינטרסים ושיח של גברים - שהיא המסגרת היחידה שבה האימהות 2 . תודה לאורנה דונת, שסייעה לי לחדד עניין זה .
|
|