|
עמוד:11
דירקטוריונים ודפוסי ניהול בישראל׀ 11 העסקית של החברה, אולם במציאות נוכחתי לדעת שרק דירקטוריונים מעטים ערכו דיונים בנושאי מפתח אסטרטגיים או דיונים בהערכת ניהול סיכונים ובהכנת תוכניות עבודה רב שנתיות . בפועל, רוב ישיבות הדירקטוריון הוקדשו לנושאים פורמליים שהחוק מחייב ( אישור דוחות תקופתיים, אישור חלוקת דיווידנדים, אישור התשקיף ) . מרכיב משמעותי נוסף המשפיע על תפקוד הדירקטוריון הוא הרכבו . הניסיון הניהולי והעסקי של הדירקטורים, השכלתם האקדמית, והזמן שהם מקדישים לקריאת דוחות וניירות עבודה משפיעים מאוד על עבודת הדירקטוריון . באקדמיה אנו מלמדים שתפקידו של הדירקטוריון הוא "לפקח ולקיים בקרה ניהולית בראייה כוללת", אולם במציאות למדתי שדירקטורים מעדיפים לתמוך בעמדת ההנהלה, ולא אחת הם חוששים מהבעת דעה ביקורתית ונמנעים מעימות ישיר עם בעל השליטה או עם המנהל הכללי . פרק זה פורש את תפקודי כדירקטור במסגרת התנהלותם של דירקטוריונים מסוגים שונים . בחלק מהמקרים הצלחתי למנוע מהלכים שהיה בהם סיכון משמעותי לפעילות החברה, ובחלק אחר לא הצלחתי למנוע פעילות לא רצויה והתפטרתי מחברותי בדירקטוריון . אין ספק שגם בעתיד יידרש הדירקטור לפעול לטובת בעלי המניות ולטובת החברה, במקצועיות ובנחישות . חלק שלישי חלקו השלישי של הספר מוקדש לדפוסי הניהול הכללי בישראל . בפרקים אלו אני מתחקה אחר פעילות עיצוב האסטרטגיה העסקית ותהליכי קבלת ההחלטות של מנהלים כלליים בתקופה שקדמה למהפכה הטכנולוגית של המאה הנוכחית . כאשר נוצר שיתוף פעולה בין המנהל הכללי להנהלה הבכירה ולחברת הייעוץ — מהלכי עיצוב האסטרטגיה העסקית מתגלים כמרתקים, מאתגרים ומחכימים . המפגשים הרבים עם מנהלים כלליים בענפי התעשייה השונים העשירו והרחיבו את הידע שלי בתחומי הניהול העסקי הרבה מעבר
|
|