|
|
עמוד:13
13 אנרי ברגסון ובעיית חופש הרצון כל ליברטריאן, או כל הגורס שחופש ודטרמיניזם אינם מתיישבים ושהחופש הוא ממשי, מחויב להסביר מה כוונתו באינדטרמיניזם, 3 ואת היחס בין זה ובין סיבתיות - יהיה אשר יהיה טבעה . גם אם רבים חילוקי הדעות בנוגע למושג האינדטרמיניזם ומשמעותו, אזי על תנאי נוסף לחופש, או פעולה חופשית, נדמה שמסכימים רוב הליברטריאנים, ולמעשה רוב האינקומפטיביליסטים ( incompatibilists ) . זהו התנאי של אפשרויות אלטרנטיביות, המניח שעבור כל פעולה חופשית הכרחי שבאותן נסיבות בדיוק, אפשרית יותר מפעולה אחת . אולם נדרשת כאן זהירות סמנטית שהרי, למעשה, אין זו הגדרה מספיקה של התנאי : בניסוח כזה אפשר לטעון שהתנאים של אינדטרמיניזם ואפשרויות אלטרנטיביות הם זהים, שכן מאינדטרמיניזם נגזר שההתרחשויות העתידיות אינן הכרחיות - אפשר שיקרו ואפשר שלא יקרו - וכבר נתונות לנו אפשרויות חלופיות . מה שבדרך כלל מניחים אפוא כאשר מדברים על "אפשרויות אלטרנטיביות" זה שהאדם בוחר, או יכול לבחור, באופן כלשהו, מבין כמה אפשרויות הנתונות לפניו בו – זמנית, ומכיוון שכך, שהאפשרויות הללו ממשיות, כלומר קיימות במלואן לפני רגע הבחירה וניצבות, באופן כלשהו, בפני הבוחר . הנחות אלו מובעות לעתים בלשון ברורה ( למשל, 1 : 2002 Unger ) , אך לעתים מובלעות, או אולי אינן מוזכרות בהיותן נדמות מוּבָנות מאליהן . האומנם כך ? דווקא ברירות – לכאורה זאת עלולה להטעות, והיא תיבחן במשנה זהירות בהמשך הדברים . למעשה, מבחינת הבעייתיות, תנאי ה ( בחירה בין ) אפשרויות אלטרנטיביות הוא צדו השני הסטנדרטי של האינדטרמיניזם במטבע החופש . השאלה היא כיצד ומדוע בוחר האדם ב – x ולא 3 . ההבחנה בין ליברטריאן ובין מי שאינו דטרמיניסט ועדיין מחזיק בדעה שהחופש ממשי תתברר בהמשך . היא קריטית לתזה שתיבנה כאן, שכן העמדה הברגסונית תוצג כשנייה, אך לא כראשונה .
|
|