|
|
עמוד:12
12 יצחק בנימיני עם ז׳וליה קריסטבה "השבה ) Wiedergewinnung ( של האב הקדמון, הגדול והיחיד ) Urvater ( ", אלא שדת זו "חסרה את העומק שנוצר, במקרה היהודי, באמצעות הרצח של מייסד 2 רצח שהנצרות, מצידה, תכיר בו . נוסיף לכך את הדת", העובדה שקיימת באסלאם אי – ודאות באשר לדמות הבן שיש להקריבה ו / או לחוס עליה : האם זהו ישמעאל, הממזר שילדה הגר, או יצחק, הבן החוקי שילדה שרה ? ועוד : מה פירושה של העובדה שבקוראן אברהם חולם על ההקרבה ) במקום לקבל ציווי מהאל עצמו ( : האם זהו איווי לא – מודע לבעלות על הבן, במלוא מובן המילה — להתענג עליו ולמחוק אותו ? או שמא זו הימנעות ממשית מזבח ומרצח ? ה"פרטים" האלה מַבנים למעשה באופן שונה בתכלית השינוי את הסובייקט של כל אחת משלוש הדתות המונותיאיסטיות, הן ביחסו לחוק, הן ביחסו לקשרים בין בני אדם, והן ביחס להתענגות הסאדו – מזוכיסטית המסופקת על ידי רצח האחר, על ידי המתת הילד שבקרבך ואפילו על ידי מותך – שלך . 2 . ] השוו לתרגום לעברית : זיגמונד פרויד, משה האיש והדת המונותיאיסטית , מבחר כתבים — ז, תרגום : רות גינזבורג, תל אביב : רסלינג, ,2009 עמ' 112 ) הערות המתרגמת מופיעות בסוגריים מרובעים ( [ .
|
|