|
|
עמוד:10
10 גידי איפרגן ולכן רבים מהמיואשים עזבו את כפריהם ופנו ליער . האחרת, ידע ורעיונות שנשאו עימם סוחרים במסעותיהם שלהבו את דמיונם של ההמונים ועוררו את סקרנותם לגבי החיים ביער . השערה נוספת נסבה על מגפה קשה שבעטיה נעשה היער חלופה קיומית אפשרית . מכל מקום, המונח יער אינו מופיע כאן במשמעותו הרווחת, ג'ונגל או כפר נידח בליבה של צמחייה עבותה, כל שכן ישימון עקר, אלא עיקר משמעותו היא מערכת אקולוגית מורכבת, המשלבת בתוכה צחיחות, מים, צמחייה ובעלי חיים שזו להם סביבתם הטבעית, וכל אלה יוצרים יחד סביבת חיים אידיאלית לאדם . יתרה מזו, מבחינה מטפורית היער הוא מקום המסמל את ריקוּת התודעה ומשמש 2 מרחב להפצעת הידיעה העצמית . ה אוּפָּנִישָׁדוֹת , יצירות שחוברו מאמצע האלף הראשון לפני הספירה, תיעדו את תהליך היציאה אל היער והחיים שם . מחבריהן עמדו על החוכמה ועל הניסיון הנדרשים למסע מורכב מהסוג הזה, שטיבו הפניית עורף לקיום הוודי היום-יומי המעורב בעולם, ועל החיכוך בין איש המשפחה או האדם בעולם לפָּרוּש או ליוגי . הסיפור מה בְּרְיהָדָארַנְיָאקָה אוּפָּנִישָׁד עשוי לסייע בהבנת טיבו של חיכוך זה . הסיפור מתרחש בהקשר החברתי-תרבותי-שבטי של המאה ה- 8 לפני הספירה . יַגְ'נָוַלְקְיָה מודיע למַיְטְרֵיִי, אשתו העקרה, שהוא עוזב את הבית והולך ליער כדי להגשים את הידיעה העצמית . 3 ורביםמתפתח ביניהם דיאלוג אינטימי על העצמי האמיתי, מהפרשנים רואים בו סיפור של התעלות רוחנית וקִרבה עמוקה . אולם מתחת לפני השטח הסיפור שונה כל עיקר ורווי קונפליקט . מַיְטְרֵיִי כועסת וממאנת להבין לליבו של בעלה, מכיוון שהיא גם נעזבה וגם נמנעה ממנה הבאת ילדים לעולם, על פי מנהגי התקופה, היא אינה זכאית לירושה . הירושה מועברת לאשתו האחרת של יַגְ'נָוַלְקְיָה, אם ילדיהם, ומַיְטְרֵיִי נותרת גלמודה ואומללה . אומנם היא חיה פיזית, אך בחברה דאז היא משולה למתה . ברגע משבר, בבואו לצאת אל היער, היא פונה לבעלה בכעס אצור ומר ומבקשת
|
|