|
|
עמוד:10
[ 10 ] מלחמה מלחמה היא במהותו של דבר אלימות מאורגנת, אבל חברות שונות מנהלות סוגים שונים של מלחמות . עמים נוודים מנהלים את מלחמותיהם בתנועה, תוקפים רק כשיש להם יתרון וחומקים אל מרחבים פתוחים רחבי מידות כשידם על התחתונה . חברות חקלאיות יושבות קבע נדרשות לחומות ולביצורים . המלחמה כופה תמורות, הסתגלות ואימוץ שינויים בחברה אחריה . היוונים הקדומים האמינו כי חובתם של האזרחים היא להגן על עריהם . השתתפות במלחמה מעין זו הובילה להרחבת הזכויות והדמוקרטיה . במאה התשע עשרה אפשרה מהפכת התעשייה לממשלות להתכנס ולתחזק צבאות גדולים, גדולים מכל מה שידע העולם עד אז, אבל גם עניין זה עורר במיליוני המגויסים את הציפייה שדעתם תיחשב יותר בחברותיהם שלהם . ממשלות נאלצו לא רק להקשיב, אלא גם לספק טווח שלם של שירותים, מחינוך ועד דמי אבטלה . מדינות הלאום החזקות בנות ימינו, על ממשלותיהן הריכוזיות ומנגנוניהן המנהליים, הן תוצרים של מאות שנים של מלחמות . זיכרונות ופעולות הנצחה של ניצחונות ותבוסות בעבר היו לחלק מן הסיפור הלאומי, ואומות נדרשות לסיפורים אם ברצונן לשמור על לכידות . ישויות פוליטיות ממורכזות מעין אלה, שאנשיהן תופסים את עצמם כחלק משלם משותף, יכולות לנהל מלחמות ארוכות יותר ובקנה מידה גדול יותר בזכות ארגונן, יכולתן לנצל את המשאבים של חברותיהן ולהסתמך על תמיכת אזרחיהן . היכולת לנהל מלחמה והתפתחות החברה האנושית הן חלק מאותו סיפור עצמו . במשך מאות שנים נעשתה המלחמה קטלנית יותר ורישומה התרחב . אנחנו רבים יותר ; המשאבים העומדים לרשותנו רבים יותר, והחברות שלנו מאורגנות ומורכבות יותר ; ביכולתנו לגייס ולהעסיק מיליונים במלחמותינו ; ויכולת ההרס שלנו גדולה יותר לאין ערוך . היה עלינו להמציא מונחים חדשים לתיאורן של שתי המלחמות הגדולות במאה העשרים : ״מלחמת עולם״ ו״מלחמה טוטלית״ . יסודות מקשרים מסוימים – כגון חותמם של שינויים בחברה או בטכנולוגיה, ניסיונות להגביל את המלחמות או לשלוט בהן או ההבדלים בין לוחמים לאזרחים – עוברים כחוט השני בתולדות המלחמה והחברה האנושית . עם זאת, אנסה לייחד תשומת לב רבה יותר לתקופה שלאחר המאה השמונה עשרה, מאחר שבתקופה זו השתנתה המלחמה לא רק שינוי כמותי אלא גם איכותי . כן, אטול רבות מן הדוגמאות שלי מתוך ההיסטוריה של המערב, מאחר שבעבר הקרוב הוא היה חלוץ ההישגים במלחמה וגם, חייבים לומר, בניסיונות לשלוט בה .
|
|