|
עמוד:12
12 מהיהודים השתייכו למעמד הביניים העירוני, ועשרה אחוזים נוספים 1 היו תעשיינים ובנקאים אמידים . ר הצטיירה תמונה שונה בתכליתבסוף שנות השבעים כבולםא ם של נציגי ה"ג'וינט" : שמונים אחוז מהיהודים השתייכוהמדיווחי למעמד הביניים הגבוה, עשרה אחוזים השתייכו לאליטה הכלכלית מעמד העליון, ורק עשרה אחוזים עדיין היו חלק מהמעמד הנמוךלו ם העני . השינוי הזה התחולל בתוך פחות מארבעים שנה, דבר מדהי , בשנותובהתחשב בכך שהקהילה מנתה מאה אלף איש . יתרה מז בלהארבעים היהודים כלל לא נחשבו לקהילה בעלת נטיות פוליטיות, א קומוניסטיםבתורבשנות השבעים כבר היו ביניהם רבים שנתפסו הם ניהלו קשרים פתוחים וקרובים עם . מושבעים או לאומנים איראנים על אהדה לציונות בצורותיה השונות . השאה וחצרו ובה בעת שמרו אנו מתחילים להכיר בגמישותם של גבולות הזהותונוכח תמורות אל פוליטית האיראנית . - בסביבה הסוציו ספר זה קושר בין המקרה האיראני למחקרים היסטוריים נוספים במזרח התיכון . למיניהןהבוחנים מחדש את עברן של קהילות יהודיות ההקשר האיראני הרחב ולאעל פישיש לבחון מיעוטים,מלמדאףהוא , אף שהתמקדתי בקהילהולכןלבודד אותם במרחב פיזי ותודעתי סגור . היהודית באיראן, המחקר הזה רלוונטי להיסטוריה האיראנית בכלל מנםוולהיסטוריה של המדינה האיראנית ומיעוטיה הרבים בפרט . א יש ביניהם גםךאתני, אוארובם המכריע של המיעוטים האלה ה דתיים שלא זכו לתשומת לב מחקרית מספקת עד - מיעוטים אתניים היום . מחקר זה שוזר את סיפורם של יהודי איראן בנרטיב הלאומי של תורם להבנה טובה יותר של המרקם החברתי הייחודיןכעלהמדינה ו שלה . הודיהספר אינו נועד להיות סקירה היסטורית שלמה ומוחלטת של י איראן במאה העשרים . אין זה מחקר המתמקד במוסדות של יהודי לא קורפוס מקיף של היסטוריה יהודית מודרנית . מטרתיאףאיראן, ו – הייתה לחקור את מערכת היחסים ההדדית בין הקהילות היהודיות
|
|