|
|
עמוד:14
14 הנרי דרייפוס ״הובר״ . בייחוד היה מרתק להבין מה עשה ידידי ה"ד ב"מעבדות בֵּל", כדי להבטיח את שביעות הרצון של מיליוני המנויים שלהם, ובו בזמן לדאוג שהמרכזניות שלהם יישארו שמחות וסבלניות בצורה כה עקבית . כמוציא לאור, ברצוני לחלוק עם קוראי הספר הזה את המעט שאני יודע על מחברו . איך, למשל, יכול אדם אחד לדעת את כל הדברים האלה על הנדסה, האנטומיה האנושית, ההשפעה הפסיכולוגית של צבע ואסתטיקה על נפש האדם, פרסום, תמחיר ואותו רעיון מעורפל בשיווק שנקרא "העדפות צרכן" ? יש תשובה כללית אחת לשאלה הזאת : גאונות . גאונות, לפחות לפי ההגדרה הפרטית שלי למילה הזאת, שמרבים להשתמש בה שלא כראוי . גאון, בעיניי, הוא איש או אישה שיש להם כמות עצומה של ידע מעשי, בשילוב הסתכלות תמימה של ילד . איכשהו, היכן שהוא, רכש דרייפוס הררי מידע טכני בנושאים שונים ונבדלים כמו פלסטיק, תיאטרון, ייצור תעשייתי, חיפוי רצפות, סאונד, פסיכיאטריה, הנהלת חשבונות כפולה, ציור ומיכון חקלאי . ולמרות זאת, הוא המשיך לרתום את כל הידע הנפלא הזה לגישה צעירה — כמעט ילדית — למה שגורם לכל הדברים האלה לפעול כהלכה . אפשר למצוא מקבילה קצרה יותר למשפט הקודם במילה הנפלאה "אמפתיה" . כי אין ספק שלדרייפוס יש אמפתיה — למהנדס במפעל בדֵייטוֹן, לעקרת הבית המנהלת תקציב מוגבל שכל פרוטה חשובה בעיניה, לסבתא שפשוט מפחדת לטוס באחד מאותם מטוסים חדישים, למטה הכללי שלנו בוושינגטון, לאחר שנעשה מרכז העצבים של המנגנון האמון על הלחימה במלחמת העולם השנייה . הביוגרפיה שלו פשוטה למדי . הוא נולד ב – 1904 בעיר ניו יורק
|
|