|
עמוד:14
14 הנרייט דהאן כלב ולהעמיק באופן עיצובן בתוך ההקשרים הספציפיים של תקופתן ותרבותן . התקופה והתרבות הן ה״פנס״ שתחתיו עלינו לחפש כדי להסביר כיצד יחסי כוח מעצבים זהויות מגדר ומה נשים עושות לנוכח הבניות אלה . התעכבות על סיפור אישי אחד לפרטיו וחיפוש בשורשיו הקונקרטיים יהיו בבחינת מבט בזכוכית מגדלת על רקמת הקורים המעצבים את ההבניות של יחסי הכוח ואת מה שנשים עושות בתוכה . סיפור חיים הוא סיפור מסופר מנקודת מבט פרטיקולרית של המספרת, ולפיכך תמיד חלקי ומחולץ מתוך עולם אונטולוגי, מתוך מציאות עמוסה במשתנים קשורים אלה באלה בסבך כאוטי . לעתים קרובות, במיוחד במחקר אקדמי מסורתי, המחברת נאלצת להישמע לכללי המשחק האקדמיים, שחייבו עד לא מכבר להסתיר את עצמה ולספרו כאילו מפיה של נשואת הסיפור . במובן זה הסיפור האקדמי מבקש ללכוד את הבלתי נלכד, נקודת מבט אובייקטיבית ואוניברסלית, וכתוצאה מכך נקלע לתסכול כפול בבואה של המספרת לספר את הסיפור האישי של אישה אחרת . הספרות הפמיניסטית הציעה להגדיר מחדש את מושג האובייקטיביות על מנת להתמודד עם בעיה זו, והובילה לחשיפה והנכחה של החוקרת על זיקותיה הפוליטיות והערכיות ( Bordo, Harding, 1987 ; 1994 ) . עוד הציעו חוקרות פמיניסטיות להניח שהן לא יכולות לחמוק מיחסי כוח עם מה או מי שנחקר, מרואיין או נצפה . מישוג מחודש של אובייקטיביות סומן על ידי הרדינג, כאובייקטיביות חזקה דווקא כאשר נלקחים בחשבון יחסי הכוח בין החוקרת לנחקרות . בדומה להרדינג, החוקרת בורדו הציעה פתרון לבעיית האוניברסליות הבלתי מושגת על ידי מתן הכרה לכך שלא ניתן לחקור מנקודת מבט ״משום מקום״ . כך יוצא שמישוג מחדש של "אוניברסליות חזקה", ברוח ה"אובייקטיביות החזקה", כרוך בהגדרה שמקבלת על עצמה את חוסר היכולת לעמוד בנקודה חיצונית שממנה ניתן להביט על מכלול אוניברסלי, מה שבורדו
|
|