|
|
עמוד:11
11 כוריאוגרפיה של שינוי הציבורי, בתביעה לכיסוי הגוף והסתרתו, באיסור על גילויי עונג 8 בין נורמות והנאה ובגינוי התנהגות לא מבוקרת ולא מאופקת . תרבותיות אלה ובין פרקטיקה גופנית כריקוד, המגלמת את היפוכן, מתקיים מתח מתמיד . גם בסביבות ליברליות יותר בחברה הערבית – פלסטינית בישראל, מציבות נורמות הכבוד הפטריארכליות אתגרים, במישרין או בעקיפין, בגלוי או דרך מבטים, מציצנות ורכילות, בפני הבוחרות והבוחרים לעסוק במחול . עיסוק במחול ובהוראת מחול, חשוב להדגיש, סובל מקשיים 9 אלא שבחברה ומיוקרה מועטה גם בחברה היהודית בישראל . הערבית, שתרבותה מחילה סייגים ואיסורים רבים על פעולות ועל חשיפה של גוף, המכשולים רבים יותר ונלווה להם גם פן מוסרי . נוסף על אלה, מחסור חמור במשאבים, תשתיות ומתקנים בערים 10 ובהם אולמות תרבות ותיאטראות, ובכפרים הערביים בישראל, מעמיד משוכה כלכלית בפני אפשרויות ההתפתחות של אומנות זו . "מדינת ישראל המקדמת סדר יום אתנו – תרבותי [ לאומי – ציוני ] ", כותב אמל ג'מאל, "מקדמת מדיניות שהופכת את האזרחים הערבים ל'דיירי משנה' ול'אזרחים סוג ב'' באמצעות תשתית מתוחכמת של הדרה, שליטה ופיקוח, מחד גיסא, ומדיניות של החלשה והפקרה 11 סוגיות מכוּוֶנת בתחום החברתי, התרבותי והכלכלי מאידך גיסא" . אלה, של מחסור ואפליה במשאבים ובתשתיות ושל נורמות מגדריות בחברה הערבית, עולות לעיתים קרובות בשיח התקשורתי בישראל ומורגשות היטב בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל עצמם . הן עיצבו במידה רבה את השאלות המחקריות שעימן יצאתי לדרך . לאור אפליה והדרה שיטתית, פיקוח מדינתי הדוק על מערכת החינוך 8 . מסארוה סרור, 2017 ; עזאיזה ואחרים, 2009 ; 2005 Medina, 2014 ; Accad, 9 . אופיר, 2102א . 10 . נאסר אבו – אלהיג'א, 2014 ; ראו גם גרא, 2015 : 200 . 11 . ג'מאל, 2017 : 22 .
|
|