|
|
עמוד:11
11 אף על פי כן לא הצלחתי למצוא דרך לארגן את החומר שתצטבר לכדי ספר . אירוע לא צפוי ומכאיב הביא עימו את התשובה . בחלוף יותר משנה של מחקר חלה פתאום אבי בסרטן ומת . במותו האכזרי ראיתי סימן, וכעבור כמה חודשים, כשהוזמנתי להרצות בכנס על נשימה, ידעתי שעלי לכתוב על המחסור באוויר שהיה סיבת המוות הישירה של אבי . מחסור באוויר אינו עניין שולי : הכפיל מתואר לעתים קרובות כמי שחונק את המקור, מונע ממנו לחיות . הרגשתי שאם אתייחס תחילה להיבט הזה של הכפיל, אפסע בשביל הנכון שעשוי להוליך לא רק להבנת הכפיל, אלא גם להתיידדות עימו . הדברים החלו להתבהר, אבל המשכתי לחפש את היחס המדויק בין הצד האישי של העבודה לצידה התיאורטי . הכפיל מערער כל ניסיון לשליטה מלאה ולשמירה על גבולות ברורים בין הפנים לחוץ, בין האני ללא-אני . ככזה, אי-אפשר ללוכדו בכתיבה אקדמית שגורה, שתנסה להכניס אותו בסד של מושגים מוגדרים היטב . לפיכך החלטתי להכפיל את הספר עצמו : כל פרק ייפתח בסיפור אישי ובניתוח מקורי של יצירת ספרות, ולאחריהם יובא עיון תיאורטי . כך ניסיתי לטפל בכפיל בדרך ההולמת אותו, כיוון שהוא אינו כוח אירציונלי לחלוטין, אך גם אינו דמות שניתן להבינה מתוך רציונליזציה אקדמית מלאה . הכפיל נע בין הקטבים האלה, קורא תיגר על בלעדיותם — אבל גם קושר אותם זה לזה, אם נעזרים בו כראוי . ספר זה הוא אפוא חיפוש אישי ואינטלקטואלי אחר מה שאני מכנה זהות מרוּבה, כלומר, זהות המקבלת את הכפיל כחלק בלתי נפרד ממנה . אם כך, מדוע זהות מרובה ולא כפולה ? התשובה היא
|
|