|
|
עמוד:12
12 שהכפיל הוא לעולם אינו ישות יחידנית . אף שהוא עשוי להיראות כך בתחילה, הכפיל אינו רק "אלטר אגו", אחֵר דומה שעלי להתמודד עימו בדרך כלשהי . הכפיל הוא הרבה יותר מזה והרבה פחות מזה : הוא מגלם את השארית הבלתי נמנעת, אותו יסוד אפל האופף כל סובייקטיביות יחידנית וזהות עצמית יציבה, ובדרך זו מקשר אותן לישויות ולזהויות אחרות . הכפיל קורא אפוא תיגר על היחידוּת ופותח את הסובייקט לריבוי, שכן הוא מגלה לנו שהגבולות בין האני לעולם, בין האני לאתה ואף בין האני לאני אינם ברורים כפי 2 הספר מציע להתגבר על הדחייה הראשונית שמעורר שסברנו . הכפיל, מה שיאפשר הבנה טובה יותר של הריבוי הפנימי והחיצוני שבאדם . בספרות הרומנטית והגוֹתית הכפיל לובש לרוב צורה של העתק מדויק פחות או יותר של העצמי, וגם אני בחלומי גיליתי שיש לי כפיל אחד . אך זוהי כעין הגנה עצמית, ניסיון נואש להכריז שאני המקור והכפיל אינו אלא כפיל, כלומר מתחזה, ועליו לפנות את הבמה . זהו הכפיל בצורתו השטחית ביותר, אבל הוא יכול ללבוש גם צורות אחרות . אני מתחקה אחריהן על דפי הספר הזה ומגלה עוד אפשרויות להתעמת ולחיות עם הכפיל ( ים ) . אחת ממטרות הספר היא להרחיב את ההבנה הרווחת של הכפיל, בלי לאבד את ייחודו . לכן כל פרק יתמקד בצורה אחת ובתפקיד אחד של הכפיל, מתוך זיקה לצורות ולתפקידים אחרים . אין בכוונתי להעמיד קטלוג של כפילים, אלא להציג תנועה הדרגתית מ״אחד״ ל״רבים״, כלומר, מיחסיו של האדם עם כפיל בודד אל יחסים מורכבים עם הריבוי הפנימי והחיצוני שבו . לפיכך שני הפרקים הראשונים יתמקדו בסיפורים ממסורת הדופלגנגר שנכתבו במאה התשע עשרה, ובהם הגיבור חווה מפגש גורלי עם כפילו, ואילו בשני הפרקים שאחריהם יוצגו יצירות עכשוויות יותר
|
|