מבוא ותודות

עמוד:12

12 הרופא לשבורי לב כתיבת הפרק הראשון, והתלהבותו ותמיכתו החמה עודדו אותי להמשיך והראו לי את הכיוון של הכתיבה . במהלך העבודה על ספר זה, היה בולי ( כפי שמיד הציג עצמו לפניי כאילו הכרנו שנים ) שותף ויועץ, מלווה וחונך . בולי היה ועודו הכוח המניע העיקרי שעודד אותי לכנס יחד את הפרקים שנכתבו ולגבשם לספר . הנני העני ממעש חש שלכבוד ולזכות לי ששני עמודי תווך של הספרות העברית היו שותפים מלאים שלי לכתיבת ספר זה ועודדוני לפרסמו . ואכן התלבטנו כולנו מה יהיה כיוון הכתיבה . האם מדובר בספר אקדמי, ובו, כראוי, ציטוט לכל עובדה עם מראי מקום, דיון משווה, בניית היפותזות, וכיוצא בכך, או שהכתיבה תהיה חופשית יותר, אישית, אינטואיטיבית . ככל שהתקדמתי בכתיבה, מצאתי עצמי מתרחק מהמודל המחקרי הקלאסי ופונה לכתיבה אישית ורגשית יותר . בסופו של תהליך מצאתי עצמי כמו כותב מחדש את סיפוריו וספריו של יהושע תוך ציטוט תכוף ונרחב מהמקור, כדי לשמר את סגנון הכתיבה ואת רוחו של הספר ככל הניתן, מבעד למסנן או למשקפיים של רופא . לכן הפרקים המוצגים כאן משלבים את תמצית העלילה ולעתים אף את פרטיה, אבל לאחר שעברו "מסנן רפואי" . כלומר נבחרו קטעים שיש בהם עניין רפואי, והושמטו קטעים או הקשרים שאינם משרתים את הנושא הזה, אבל כדי לא לפגום בהקשר שבו מוטבע הנושא הרפואי, מוצגת גם מעטפת הסיפור עצמו . מעבר למיקוד העלילה בנושאים רפואיים, משולבות בטקסט הערות והארות שלי כרופא, כמו דיון על מחלה ומשמעותה . כך, למשל, יש דיון על מחלת הטטנוס, שהביאה למותה של האישה השנייה ברומן "מסע אל תום האלף", או על אבחנת הצהבת ברומן "השיבה מהודו" . כלומר יש בטקסט הערות רפואיות של ממש, לרבות אבחנות או ביקורת רפואית שלי על הטיפול . אבל יתר על כן, כללתי גם הערות אישיות שלי, כרופא וכמחנך רפואי בעל ותק של עשרות שנים, על אירועים רפואיים ויחסי אנוש . אביא לדוגמה את ההערה שלי על הכירורג המנתח שמודיע למולכו על הצורך בכריתת השד של אשתו, ללא אמפתיה או התייחסות . כללתי גם התייחסות אישית שלי כרופא לתיאורים רפואיים "מקצועיים", כמו בביקורת שלי על דמותו של בנג'י "הכול-יכול" ב"השיבה מהודו" - כירורג, מרדים, מומחה להפרעות קצב, ומיילד בעת ובעונה אחת . . . התייחסתי בהרחבה לדמויות הרופאים המתוארים בספרי יהושע, חלקן דמויות מופת, כמו ד"ר דינה לוריא, אשתו של צבי, גיבור "המנהרה", וד"ר משה מאני, המיילד החולם, הבונה והיוצר, מייסדו של בית המיילדות הירושלמי ב"מר מאני", ואילו דמויות רבות אחרות מוצגות דווקא באור ביקורתי ( מאבקי האגו של הרופאים הבכירים ב"השיבה מהודו" ) ואף אפל ( הרופא האפריקאי בסיפור

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר