|
|
עמוד:11
פופוליזם והגמוניה בישראל 11 בעלת מבנה כלכלי שלא אפשר לה להפוך למדינת ליבה של העולם הפורדיסטי / קיינסיאני, ועם זאת שונה מאוד — תרבותית, כלכלית ובמבנה המעמדי שלה — ממדינות דרום אמריקה האחרות, שהיו מדינות פריפריה אופייניות . כך גדלתי בסביבה אינטלקטואלית שבה המושגים הגמוניה ופופוליזם היו מרכזיים בהבנת הדינמיקה החברתית – פוליטית של ארגנטינה . אני מקווה שבספר זה אצליח להראות ששני מושגים אלה יכולים לתרום גם להבנתנו את הדינמיקה החברתית – פוליטית בישראל . מאפיין משותף לשני המושגים, הגמוניה ופופוליזם, הוא שהשימוש הרב בהם נעשה בד בבד עם חוסר בהירות מושגית . עבודות רבות משתמשות במושגים אלה באופנים שונים מאוד זו מזו . לכן אי – אפשר להשתמש בהם להבהרת הדינמיקה החברתית – פוליטית בישראל ללא ניסיון קודם להבהיר כיצד ספר זה עושה שימוש בשני המושגים . ספר זה אינו מתיימר להציג הסבר כולל לדינמיקה החברתית – פוליטית של ישראל בת ימינו, אלא להצביע על הדרך שבה השימוש במושגים הגמוניה ופופוליזם יכול לתרום להבנת דינמיקה זו . עם זאת, איני יכול לסיים מבוא זה בלי לציין שמדפי הספר נעדר אחד הממדים המרכזיים של החברה הישראלית : הסכסוך הלאומי והכיבוש המתמשך . ללא ספק, כפי שציינו חוקרים רבים בעבודות רבות וחשובות, הסכסוך לאורך כל הדרך והכיבוש מאז 1967 משפיעים על כל אחד מן ההיבטים שספר זה מנתח : על אופן גיבושו של הבלוק ההיסטורי ההגמוני של תנועת העבודה, על המאפיינים המיוחדים שלבש המודל הפורדיסטי / קיינסיאני בישראל, ועקב כך גם על האופי שלבש המעבר למודל הפוסט – פורדיסטי / קיינסיאני, על עצם הדרתם של המזרחים, על המשמעויות המרכזיות שמקבל בישראל המסמן עם ועל היכולת לגבש שכבה של אינטלקטואלים אורגניים לפרויקט קונטרה – הגמוני שמאלי . אין לי ספק שיש צורך לחבר בין התובנות המעטות שספר זה עשוי לתרום לבין המחקר הרב שקיים בתחום ) בין היתר, רם, 2005 ; סבירסקי, 2005 ; אופיר, 2001 ; שנהב, 2003 ; 2000, Shafir and Peled, Nitzan and Bichler, 2002 ; 2002 ( . אני תקווה שעבודות מחקר ברוח זו ייכתבו בעתיד הלא רחוק .
|
|