|
|
עמוד:14
14 אביטל הכט ומריאניסמו להתקיים במדינות אמריקה הלטינית גם לאחר שאלה השיגו את עצמאותן . ולימים, אף שמעמדן הפוליטי של הנשים השתנה במאה ה – ,20 והן יצאו מהזירה הביתית והחלו למלא תפקידים גם מחוץ לביתן, אי אפשר לומר שהן התקבלו כשוות ערך ב"זירה הגברית" המסורתית . המונח מצ'יסמו מקורו במילה הספרדית "מאצ'ו" ( גבר ( . המונח מציג מכלול של גישות המאוגדות בתפיסה אידאולוגית המייחסת לגבר עליונות על האישה בתחומי חיים חשובים, כגון עבודה, חינוך, תרבות ופוליטיקה . מצ'יסמו מכוון להנציח היררכיה שהאישה בה תהיה תמיד כפופה לגבר, ראש המשפחה . עם זאת יש להדגיש כי מצ'יסמו מופיע גם כמונח המתייחס ליחסי גברים עם גברים . המאצ'ו הוא הגבר הלוחמני, החותר להנהיג, זה הכובש נשים . מריאניסמו הוא מונח סוציולוגי המוצג פעמים רבות כהיפוכו של מצ'יסמו . בכוונתו לציין את פולחן עליונות האישה בתפקידיה האימהיים והרגשיים . המריאניסמו מייחס לאישה עליונות רוחנית ורגשית על רקע יכולתה, הבלתי מוגבלת כביכול, להפגין צניעות ולחוש תחושת הקרבה . הסטראוטיפ הזה של דמות האישה מבוסס על תפקידיה הטבעיים בהיותה "אם" ( דוגמה מובהקת לכך היא מריה הבתולה, הנחשבת לקדושה במסורת הדת הקתולית ( . האישה נתפסת כ"מלכת הבית", כמי שמסוגלת לדאוג לשלמות המשפחה בזכות העוצמות הנעלות שהיא מפגינה, ואילו הגבר, כך על פי ה"מצ'יסמו", הוא השולט במתרחש ברחוב, מפרנס ומגן על בני ביתו . שורשי המצ'יסמו בחברה הארגנטינית הם יסוד איתן בבניית תרבות של חברה שהתפתחה בצל הקולוניאליזם הספרדי ואימצה בחום מאפיינים רבים שלו, טיפחה אותם וגידלה דורות רבים לאורם . תרבות מעין זו התפתחה ברוב מדינות אמריקה הלטינית והשפיעה עליהן . אפשר לזהות מאפיינים מצ'ואיסטיים מובהקים בתרבותן של מדינות כגון ברזיל, מקסיקו וארגנטינה, אשר הושפעו באופן ניכר מנורמות חברתיות שהכובשים והמהגרים מפורטוגל
|
|