|
|
עמוד:12
12 אביטל הכט הרחקתו של לופז רגה השפיעה על איסבל . כאבה לה יותר העובדה שההרחקה נכפתה עליו מאשר ההרחקה עצמה . ללא ספק, המעשה פגע במעמדה הרם כראש המדינה [ . . . ] היה טבעי שתתגעגע אליו, היה ביניהם חיבור עוצמתי שזכה לפירושים מגוונים ( 234 : 2007 González ( . בזמן שסימני האנרכיה באו לידי ביטוי בתחום הביטחון האישי ובתפקוד הקונגרס, התגברה עוצמתם של ראשי הצבא, בעיקר של ראשי חיל הים . עם זאת ניכרה פריחה ביישומן של תכניות כלכליות וחברתיות, פרי פיתוחם של ראשי המגזר העסקי . אולם מגמה זו נבלמה והתחלפה עד מהרה בתכניות בעלות אופי ריכוזי שביטוייהן הקיצוניים ביותר היו הלאמה של נכסים ושל חברות בין – לאומיות וכן אינפלציה משתוללת . ראשי הצבא היו מעורבים גם הם בתהליך שהביא לאנרכיה במדינה ולא הצליחו להתמודד עם הטרור שהנהיגו בין השאר פלגים פרוניסטיים קיצוניים . ככל שחלף הזמן נעשו הפלגים הפרוניסטיים הקיצוניים לעצמאיים יותר . ההפיכה הצבאית שהביאה לידי הדחתה של איסבל הייתה כביכול כמעט צעד מנהלתי, שכן לא התפתחו קרבות בין פלגים שונים, ואף לא היו ניסיונות למנוע את ההדחה מצד המגזר האזרחי . אדרבה, האנרכיה והאלימות שהלכו והתפשטו גרמו לאזרחים לראשונה לברך על ההפיכה ועל השתלטות הצבא . מצב הביטחון האישי הירוד והכלכלה הכאוטית מצאו אשם אחד : איסבל . מלבד העובדה שנשאה באחריות בהיותה ראש המדינה, היא שימשה ראשת המפלגה הפרוניסטית, והדבר עורר אנטגוניזם בקרב ראשי הצבא והממסד הפוליטי . כמו כן בשל היותה אישה היא הצטיירה כחסרת עמוד שדרה או כישורים מדיניים וכמנהיגה שאין לה אמירה שלטונית ברורה . אזרחי ארגנטינה וגם מנהיגים במדינות העולם חיבקו את החונטה הצבאית שבאה להשליט סדר במדינה, ובכך הקלו את תהליך השלטת המשטר הצבאי, והדבר פגע בשיטתיות באזרחים ובזכויותיהם בשבע השנים שלאחר מכן .
|
|