|
|
עמוד:9
9 איסבל פרון בנעליה של אוויטה את פרון לארגנטינה ב – 1 בדצמבר ,1964 מינה פרון את איסבל לשליחתו המיוחדת בארגנטינה כדי שתפעל לשמור על נאמנותם של הארגונים הפרוניסטיים ושל ארגוני הפועלים . מ – 11 באוקטובר 1965 ועד 7 בינואר 1966 שהתה איסבל בארגנטינה, ייצגה את פרון, נשאה ונתנה עם ראשי המפלגה הפרוניסטית ועם האיגודים המקצועיים, סיירה בפרובינציות רבות ואף זכתה להתמנות לראשת ארגון הגג של הארגונים הפרוניסטיים המסורתיים, שקמו כדי לקעקע את הבדלנות של ארגוני העובדים שהנהיג יושב ראש איגוד עובדי המתכת אוגוסטו ונדור . בחמש השנים שקדמו לחזרתו של פרון לארגנטינה ולבחירתו לנשיא בפעם השלישית בספטמבר 1973 התחזק מעמדה של איסבל לצדו . אפשר להבחין בקשר ברור ובולט בתקופה זו ( 1968 - 1973 ( בין המשימות שקיבלה עליה ובין התייצבותה לצד בעלה בזמן שהייתה מועמדת לתפקיד סגנית הנשיא . בעקבות מות פרון ב – 1 ביולי 1974 מונתה איסבל לנשיאת ארגנטינה . מלבד הוראות החוקה ליוו עוד גורמים את דרכה של איסבל לצמרת לאחר מות פרון . אפשר להבחין כי מעמדה ואישיותה הפוליטית בתקופת נשיאותה התעצבו מתוך זיקה לפרמטרים האלה : מגדר ( היותה אישה ( , ההשפעה של מפקדי הצבא, קשריה עם ראשי המפלגה הפרוניסטית והכורח לשמר את אופי מנהיגותו של פרון . גם לדמותה "המיתולוגית" של אשתו השנייה של פרון אווה ( אוויטה ( - דמות שההערצה שרחשו לה המוני העם אף גברה לאחר מותה ממחלת הסרטן ב – 1952 - הייתה השפעה על מעמדה ועל אישיותה הפוליטית של איסבל . כאן המקום להדגיש כי לקראת הבחירות לנשיאות ב – 1952 ביקשה אווה פרון להתמודד על תפקיד סגן הנשיא לצדו של פרון, אך ראשי הצבא התנגדו לכך, ולכן לא הוצגה מועמדותה . נציין כי עשרים שנה לאחר מכן לא ניסו ראשי הצבא למנוע את הצגת מועמדותה של איסבל לאותו תפקיד שנמנע מאווה . זכרה של אוויטה פרון היה למיתוס, והיא זכתה למעמד של
|
|