|
|
עמוד:12
שהיא נמנעת במכוון מליצור איתי קשר עין ומתמקדת בדן, שהעסיק את עצמו בטיפוס על שולחן האוכל . הוא היה רגוע לגמרי ונראה שמח לראות אותי . כאשר הצליח לטפס על שולחן האוכל, למרות מאמציה של הגננת לעצור אותו, הוא נעמד שם מצחקק, כאילו אומר לה, אמא שלי פה ואני יכול לעשות מה שאני רוצה . דן היה כמעט בן שלוש ולא דיבר עדיין, מלבד כמה מילים שרובן בעברית . כשהוא נולד, בניו יורק, המליצה לנו הרופאה לדבר איתו רק בעברית . היא הבטיחה לנו שכאשר ילך לגן ייחשף לאנגלית וכך יהיה דו ‑ לשוני . עוד אמרה שרק טבעי שאנחנו, כישראלים, נדבר איתו בבית עברית . זה כנראה נכון אצל ילדים רגילים, אך כשדן שמע אנגלית בגן הוא רק התבלבל . המעבר שלו לגן היה הרבה יותר קשה מאשר לילדים אחרים . בדרך לאוטו, בעודי מנסה לעכל את מה שקרה, לבי שקע . היתה לי תחושה שהדברים שאמרנו לעצמנו, שהוא הצעיר ביותר בגן ושיש לו בעיה של שפה בגלל העברית, היו רק חלק מהתמונה . כשהגענו הביתה, רצתי מיד לחדר השינה להתקשר לגברת שטרן, מנהלת הגן . גברת שטרן קיצרה בדבריה . היא אמרה לי שעלינו לקחת את דן לאבחון התפתחותי . היא נתנה לי מספר טלפון של מישהי שיש לה המלצות טובות מאוד . ״אתקשר אליה בעצמי כדי שתקבל אתכם בקרוב, יש לה רשימת המתנה ארוכה . עם הדברים האלה עדיף לא לחכות, את יודעת,״ הציעה לנו . אילו דברים ? הסתכלתי בתמיהה על הטלפון אחרי שניתקנו . באותו ערב, כמו בכל יום, עשיתי אמבטיה לדן . זו לא היתה בדיוק אמבטיה כי הוא פחד ממים, ולכן הגרסה שלנו לאמבטיה היתה שהוא יושב בתוך אמבט ריק ואני מקלחת אותו בעדינות עם כוס . הסתכלתי על הגב החזק שלו ועל הכתפיים הרחבות . השרירים שלו תמיד נראו לי כל כך נהדרים . הוא היה הילד הגבוה והיפה שלי עם השיער החום הקטיפתי והעיניים הכחולות, בדיוק כמו שלי . אבל כשהסתכלתי עליו מתכופף קדימה כדי להרים צעצוע, הכתפיים שלו נראו לי כל כך עצובות וחלשות . הוא נראה לי לפתע שונה . אלכס ואני כמעט לא דיברנו במשך כל הערב . הוא ישב בצד שלו ועבד על המחשב, ואור מנורת השולחן הקיף את דמותו בעיגול בתוך חשכת הסלון, כאילו שהה בתוך בועה . הורי הלכו לישון מוקדם, ואני נרדמתי על הספה תוך צפייה בטלוויזיה . 12 שירלי בלייאר ‑‑ שטיין
|
|