|
|
עמוד:8
8 מבוא פגעו חמש היריות הראשונות . עקביות ההטיה גם מאפשרת להציע הסבר סיבתי : אולי כּוֶונת הרובה של הקבוצה היתה עקומה . לקבוצה ג' אנחנו קוראים רועשת, מכיוון שהפגיעות שלה מפוזרות מאוד . אין בהן הטיה ברורה, שכן הפגיעות מפוזרות פחות או יותר על פני כל המטרה . אילו אחד מחברי הקבוצה היה יורה פעם נוספת, היינו יודעים מעט מאוד על המקום שבו היה סביר שהירייה תפגע . מעבר לכך, הדפוס הזה לא מעלה בדעתנו שום השערה מעניינת שתסביר את התוצאות של קבוצה ג' . אנחנו יודעים שחברי הקבוצה די גרועים בקליעה למטרה . אנחנו לא יודעים מדוע יש בקבוצה הזאת כל כך הרבה רעש . קבוצה ד' גם מוּטה וגם רועשת . כמו קבוצה ב', הפגיעות שלה רחוקות מהמטרה באופן עקבי ; וכמו קבוצה ג', הפגיעות שלה מפוזרות מאוד . הטיה ורעש — סטייה עקבית ופיזור אקראי — הם מרכיבי שגיאה שונים שהמטרות ממחישות את ההבדל 1 ביניהם . המטווח הוא מטפורה למה שיכול להשתבש בשיפוטים אנושיים, בייחוד בהחלטות המגוונות שאנשים מקבלים בשמם של ארגונים . בסיטואציות כאלה נמצא את שני סוגי השגיאות שממחיש תרשים 1 . יש שיפוטים מוּטים ; הם סוטים בעקביות מהמטרה . שיפוטים אחרים רועשים, כפי שקורה כאשר אנשים שאמורים להסכים זה עם זה מגיעים לנקודות שונות מאוד סביב המטרה . ולרוע המזל, ארגונים רבים סובלים הן מהטיות והן מרעש . תרשים 2 ממחיש הבדל חשוב בין הטיה לבין רעש . הוא מציג את מה שהיינו רואים במטווח אילו היו מראים לנו רק את גב המטרות שהקבוצות ירו לעברן, בלי סימון של מרכזי המטרות שבהם השתדלו לפגוע . תרשים 2 : גב המטרות קבוצה ב׳קבוצה א׳ קבוצה ג׳ קבוצה ד׳
|
|