|
|
עמוד:10
10 רז צימט שרובה נשלטת במידה כלשהי על ידי המשטר האיראני, מחייבים התייחסות ביקורתית . עם זאת, סיקור ההתפתחויות באיראן אך ורק על סמך מקורות שאינם איראנים כמוהו כסיקור ההתפתחויות בישראל על סמך דיווחים ב אל-ג'זירה , למשל . התמונה המתקבלת בדרך כלל במקרים כאלה היא מסולפת ושקרית, ויש בה כדי לעוות את המציאות המורכבת ביחס לאיראן . התבססות על מידע חלקי ובעייתי גורמת לעתים לאימוץ גישה פשטנית ביחס למתרחש באיראן . כך, למשל, התקבלה בחירתו של חסן רוחאני לנשיאות איראן בקיץ 2013 בתגובות מעורבות בישראל ובמערב . שני מחנות של מדינאים ופרשנים ניצבו זה לצד זה : "האופטימיסטים", שהתבססו על מידה רבה של חשיבה משאלתית ו"הספקנים" . הראשונים העריכו שהממשל האיראני החדש צפוי להוביל שינויים משמעותיים שיאפשרו לאיראן לפתח את קשריה עם מדינות המערב והאזור, במאמץ לשפר את מעמדה ולקדם את הסרת הסנקציות הכלכליות המשתקות את כלכלתה . האחרונים הטילו ספק בעצם נכונותו של רוחאני לחולל שינוי כלשהו במדיניות איראן או לכל היותר טענו שגם אם הוא עצמו מעוניין בשינוי כזה, הרי שאין לו כל יכולת לקדמו בשל התנגדות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי, הפוסק האחרון בענייני ארצו . לדידם, אין חדש תחת השמש, האיראנים הם אותם איראנים והמפרץ הפרסי הוא אותו מפרץ פרסי, בפרפרזה על דבריו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר ביחס לערבים . הדוגלים בשתי הגישות הללו יכלו למצוא בקלות תימוכין לעמדתם בזכות ההצהרות המגוונות, העמומות, הבלתי-מחייבות והרב-משמעיות הנשמעות בטהראן . חלק מהפרשנויות מהדהדות הצהרות יומרניות וחסרות בסיס ממשי מצד פוליטיקאים איראנים, שנועדו בעיקר לצורכי תעמולה . אחרות מבוססות על משאלות לב . איראן היא מדינה מורכבת ורבת-סתירות . אך דווקא משום כך היא מחייבת ניתוח מפוכח ואחראי המבוסס על קביעות מבוססות ולא על דוגמטיות
|
|