|
|
עמוד:50
לנחם מנסה היא כאשר אימון, בה לתתשלא ז׳בוטינסקי הזהיר שונות, גזירות הבריטית,הממשלה עם "משא-ומתן" מנהלת היא שהנה בטענה, העם את : והשיב — שאל ן״ משא-ומתן מנהלים ״הם . . בשלום . מקומו על יבוא והכול משא מנהל אתה כאשר ; משא-ומתן ויש יש אולם משא-ומתן . שמתנהל ספק אין איאלץ הצודקות, דרישותי את למלא תסרב אם : באוזניו ומכריז מישהו עם ומתן כלשהו טעם יש אז, ורק אז, — לעולם, לשכניך, לעמך, יותר, גבוהים למוסדות לפנות משהו . תמיד אולם הרבה, או מעט משהו, להפסיד עלול שכנגד הצד זה, למשא-ומתן הסופי ה״הן" יהיה שלו שה״הן" ערעור, כל בחשבון מביא אינך כי מראש, לו ידוע אם אולם קראו השתדלנים בדור ? כזה למשא-ומתן טעם מה — הסופי ה״לאו" יהיה שלו ה״לאו״ וגם "שתדלנות" . לשם אפילו ראויה זו פעולה אין היום "משא-ימתן" : הזה לדבר ) 128 עמ- ״בסער״, כרך , 1933 המשמעת״, ( ״הפרת ¥ באופנ- אלא צו-השעה, את ז׳בוטינסקי ראה ונסתר חרישי במשא-ומתן לא כשכלי-הנשק המונים, וגם ארגונים גם בה שישותפו מקפת, פוליטית סיווה לרשותו ובאין במספרו, זעום עדיין בארץ היישוב בהיות — שלהם העיקרי שהציבו המטרה בצידקת והאמונה העולם מצפן — מאומן צבא-שחרור : לעצמם במצפונו האימון אחרית את איבדו לא שעדיין בני-אדם היהודי אל באים זה וברגע של באי-ידיעתו הוא הגדול אסונך תתייאש, נא אל באוזניו : ומצהירים העולם של בצרותיו טרוד הוא אולם לאוזניו, הגיע משהו סבלך . של האמיתיים הממדים את העולם שהוא — מאדמתו, אדמהכברת או מפת״לחמו חלק תרצה פן פחדו, גדול וכה שלו, מאמין, אני אין אך עסקי . זה אין : קריאה תוך שלך, זה ממצב עין להעלים מעדיף אל הקולקטיווית הנשמה של ביחסה סוף-פסוק האנושות, של האחרון דברה זה כי העולם, אל פנה לעולמים . אבוד אתה הרי העולם, את תראה זה באור אם כי היהודים : את העמד לאנחותיך . אוזן להטות סבלותיך, אסונותיך, תהום אל להציץ להכריחו נסה . נציגיך מול ״נציגיו״ את ולא כולו העולם את מצבך, מול אל פנים אל פנים העולם - לא עליו ; נמאסו כבר כמה ועד העם מן הללו ה״נציגים״ הם רחוקים מהאתה יודע הרי באוזניו להשמיע שהם, כמות החיים של ההמונית התופעה מול פנים-אל-פנים להעמידו יש ילדיך . את שכנך, את עצמך, את גייס גרונות . ממיליוני היוצאת הקריאה-האזעקה, את קרובים עדים שהנם הלא-יהודיים, שכניך את אפילו והפעולה המחאה במעגל לשלב נסה להם הסבר ממשלתך . את שבארצך . הנאורות המפלגות את ראש-העירייה, את - , לצרותיו הךרך ן ז _ עצמך ; את ל הצי ל רוצה אתה שלד בארץ-מולדתך אלא חשבונם . על שלא ! לפניך להצביע יכול איש אין אחרת שעל מכיוון - יחידה לגאולה, היחידה ) 130 — 129 ׳ עמ ( שם . 50 מדינית אנפנסינוה
|
|