גבורה

עמוד:133

מאשרת אינה וגם האלוהים, של ובדמותו בצלמו שנוצר יצור, כשל האדם של המושג עם תישאר האנושות גאווה" . של רגש המעורר שם, זה הרי — ״האדם : גורקי של פתגמו את האמצעי כעל הספורטעלהצביעה אשר הראשונה, שהיתה להלניות, אסירת-תודה לנצח בעל אדם של טי & ום ומאמצי-הרצון ממושך אימון על״ידי ליצור ביותר, הטוב החינוכי זו למטרה שיסדו הראשונים, הם ההלנים ואומץ-לב . רוחני יופי בעל יותר, גדול פיסיכוח אלוה ויצרה הנפש של המוסרי הצד בכיוון בייחוד פעלה היהדות מיוחדות . גימנסיות של בנשמתו חשוב . פחות שאינו מה מושלם", "אדם ליצור שאפה ההלניות ואילו מושלם, לפחדנות . מקום שיהיה אי-אפשר, כזה אדם ) 86 — 85 עם׳ תש״ט, בית״ר, שלטון הוצאת ז׳בוטינסקי״, ״זאב בקובץ טריווש ( י . ¥ "מכבי" אגודת-הספורט חברי עם ז׳בוטינסקי נפגש שני□ חמש-עשררז כעבור וסבר ב״מכבי" רבות תקו ( ת תלה ז׳ רבה . בהתלהבות על-יד□ ונתקבל בירושלים אידיאלי□ דגלה על תחרות ג□ אלא לשמו, בספורט תעסוק לא זושאגודה באוזני הגדיר□ ואשר זמן, באותו זקוקה האומה היתה שלה□ חינוכיים, בסוף שנשא נאום, אותו בתמצית שתיקה" . משמעת, כ״גבורה, ה״מכבים" ­ ושנת תל-חי ) של אפופיית-הגבורה לפני מעטי□ שבועות ( כלומר, 1920 ינואר : מצאנו ירושלמי, בעיתון פרסמה ולא בחיל לא — ? ולגבורה ליהודי ״מה : אומרים הן ? הגבורה את אנו מעריצים מדוע היא, הרוח מסורת — ביהדות מסורת האמיתי . הכוח הוא הרוחני הכוח ברוח . אם כי בכוח, וגם הרוח מסורת גם לנו יש . זו . בהשקפה מאמין אינני אני הגופני" . הכוח מסורת ולא של הקטן הקומץ אמנם, השונות . בתקופות ישראל גיבורי יעידו כך ועל הכוח . מסורת — הטמאים נגד שקמו הללו, הטהורים הרבים,כנגד שנלחמו המעטים, אלה — החשמונאים החזקה רוחם בעזרת זרועם . גבורת להם עמדה ממנה פחות לא אבל חזקה, היתד . רוחם היפואית . בגימנסיה הצעירים שמתבטאים כפי חזקות", מכות "להרביץ גם ידעו שאין כשם הכוח ? מאחוריה אין אם בה, בצע מה אבל בספק, מוטל אינו הרוח ערך הגבורה . בה חסרה אם ברוח, תועלת אין כן — הרוח בה חסרה אם לבעליה, הגבורה תפארת כאשר היום, קיומו . את לו ומבטיחות האדם את מדריכות במשולב, הן באות אם שתיהן, מצחו . על החקוקים הביטחון, ובמיעוט הגבורה בחוסר נכירנו מיד היהודי, את רואים אנו נכנם יהודי בהונגריה מסילת-הברזל בתחנת ראיתי הנה מאוד . מעציבה היא זו תופעה החדש . לאורח בכלללב לשים בלי ליבם, ומיטיבים נכרים אופיצירים יושבים שבו למזנון, סחבוהו כאילו תחילה, במחשבה היה צעד, אשר צעד וכל בזהירות, רגליו הרים זה יהודי את לנצח שידע הגיבור, שמשון לבאן נזדמן שאילו בליבי, הרהרתי ואז כלבים . עדת מיפלט . כמבקשות תועות היו לא ועיניו ישרה, רגל רגלו היתר, אז בי אויביו, אם להתקיים, תוכל לא היא אבל לעתיד, חזונות קובעת אידיאלים, היוצרת היא הרוח להגשים כוח, להם אין כאשר הבמה, מן יורדים נביאים גם לפועל . להוציאה הכוח יחסר דבריהם . את גבורת 133

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא